תפ"ע 4314-04-20

תקציר

הנאשם, מורה נהיגה, הואשם בשורה של סעיפים של הטרדה מינית ומעשים מגונים שבוצעו ב-13 מתלמידיו, חלקם קטינים. כתב האישום תיאר דפוס התנהגות בו נהג הנאשם להעיר הערות והצעות מיניות לתלמידיו ולגעת בהם באופן בלתי הולם במהלך שיעורי נהיגה. בית המשפט בחן כל אישום בנפרד, ובחן את הראיות ואת גרסת הנאשם לאירועים. השופט מצא את עדויות המתלוננות אמינות ומהימנות, וציין כי הן תיארו דפוס שיטתי של התנהגות בלתי הולמת מצד הנאשם. מנגד, השופט מצא את עדותו של הנאשם בלתי משכנעת ובלתי אמינה. באשר לאישום בגין הטרדה מינית, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנאשם ניצל את יחסיו החינוכיים והסמכותיים עם תלמידים קטינים, שכן למורה הנהיגה יש עמדת כוח כלפיהם. השופט פירט את המסגרת המשפטית לקביעת קיומה של מערכת יחסים חינוכית או סמכותית וניצולה. באשר לאישומים הספציפיים, הרשיע בית המשפט את הנאשם בהטרדה מינית בשבעה מקרים בהם היו מעורבים תלמידים קטינים. השופט מצא כי הנאשם העיר הערות בלתי הולמות על מיניותן של התלמידות, ויצר אווירה מטרידה. בגין האישומים של מעשה מגונה הרשיע בית המשפט את הנאשם בשמונה מקרים. השופט קבע כי נגיעותיו של הנאשם לא היו חלק משיעורי הנהיגה ונעשו לשם גירוי או סיפוק מיני. הנאשם זוכה מחלק מהאישומים בשל ספקות או חוסר ראיות, כולל כמה אישומים של הטרדה מינית כאשר המתלוננים היו בגירים ולא הצליחו להוכיח שהביעו חוסר עניין בהצעותיו של הנאשם. בסיכומו של דבר, הרשיע בית המשפט את הנאשם בשורה של סעיפים של הטרדה מינית של קטינים ומעשים מגונים, תוך הדגשת פגיעותם של תלמידים וניצול מרותו. פסק הדין משקף את ההשלכות החמורות של התנהגות בלתי הולמת כזו של מורה נהיגה כלפי תלמידיו.