ת"ד 6868-08-13

תקציר

הנאשם הואשם בשלושה אישומים. ראשית, נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3) בשילוב עם 39(א) ו-38(1) לפקודת התעבורה, ותקנה 26(2) לתקנות התעבורה. שנית, נהיגה בקלות בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה. שלישית, אי ציות לתמרור - ב54, בניגוד לתקנה 22 לתקנות התעבורה. הנאשם הודה שאינו אשם. השופט פתח וציין כי המונח "רכב" כהגדרתו בפקודת התעבורה כולל אופניים, ולכן רוכב אופניים אכן יכול להיות אשם בנהיגה בשכרות, בניגוד לטענת ההגנה. יתר על כן, השופט מצא כי כתב האישום נגד הנאשם אינו מקרה של "אכיפה בררנית" ולא מקרה של "הגנה מפני צדק". השופט ציין כי ישנם מקרים רבים נוספים של כתבי אישום נגד רוכבי אופניים בגין עבירות תנועה שונות. השופט הדגיש גם את האופי המסוכן של האופניים החשמליים ואת הצורך להקפיד על חוקי התנועה כדי להבטיח את בטיחות הרוכב ואחרים. לאחר שמיעת הראיות, הרשיע השופט את הנאשם בכל שלושת האישומים בכתב האישום. השופט קבע מועד מאוחר יותר לטיעונים לעונש. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הנתבע ובאי כוח הצדדים.