LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עת"מ 10431-07-26

החלטה מנהלי חיפה

📋
מספר הליך10431-07-26
📂
סוג הליךעת"מ
📅
תאריך15 ביולי 2026
🏛️
בית משפטמנהלי
📍
מחוזחיפה
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםיוסף עמר נ. רשות מקרקעי ישראל
👨‍⚖️
שופטיםשמואל מנדלבום

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין *עמר נ' רשות מקרקעי ישראל* (עת"מ 10431-07-26): ### 1. רקע עובדתי ותמצית המחלוקת העותר ביקש מבית המשפט לעניינים מנהליים להורות לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לחתום על שטרי העברת זכות חכירה בלשכת רישום המקרקעין. הרקע לסכסוך נעוץ בהסדר פשרה קודם (בת"א 58011-06-19), שקיבל תוקף של פסק דין, ואשר מכוחו נרשמו זכויותיו של העותר בספרי הרשות בשנת 2020. הרשות סירבה לחתום על המסמכים בטענה לקיומן של חריגות בנייה, וכן נטען כי היא מחזיקה שלא כדין בערבות בנקאית שפג תוקפה. ### 2. עקרונות משפטיים מרכזיים וניתוח סמכות עניינית #### א. תחום הסמכות של בית המשפט לעניינים מנהליים בית המשפט הדגיש כי סמכותו של בית משפט לעניינים מנהליים היא **סמכות ייחודית ומוגבלת (רשימה סגורה)**, המוגדרת בסעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000. * **החידוש/ההבהרה:** בית המשפט הבהיר כי לא כל החלטה של רשות מנהלית היא "עניין מנהלי" המצוי בסמכותו. כדי לבחון זאת, יש לעבור מבחן דו-שלבי: 1. **מבחן מהות הגורם:** האם מדובר ברשות המנויה בתוספת הראשונה לחוק. 2. **מבחן מהות העניין:** האם העניין נמנה במפורש בתוספת הראשונה. בענייננו, מכיוון שהסכסוך אינו נוגע ל"הקצאה ראשונית של מקרקעין" או לעניין אחר המנוי בתוספת, הרי שהעתירה חורגת מגדר סמכותו. #### ב. המבחן להבחנה בין עניין מנהלי לעניין אזרחי ("היסוד הדומיננטי") החלטה זו מחדדת את הכללים להבחנה בין מסלול של עתירה מנהלית לבין מסלול של תביעה אזרחית: * **מבחן הסעד:** מהו הסעד המבוקש בפועל? * **מבחן היסוד הדומיננטי:** מהי ליבת הסכסוך? בית המשפט קבע כי למרות שהעותר עטף את תביעתו במונחים של "מחדל מנהלי" ו"שימוש לרעה בכוח שלטוני", **היסוד הדומיננטי הוא אזרחי**. מדובר באכיפת הסדר פשרה חלוט (פסק דין) ובדרישה למימוש זכויות קנייניות שנוצרו מכוחו. ### 3. חידוש דיוני: העברת הליך מנהלי להליך אזרחי אחד ההיבטים המשמעותיים בהחלטה הוא היישום הרחב של סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט (סמכות העברה): * בית המשפט קבע כי **קיימת עדיפות מובהקת להעברת ההליך על פני מחיקתו**. * הנימוק לכך הוא עקרונות היעילות הדיונית ומניעת עיוות דין. אין צורך לחייב את האזרח להגיש תביעה חדשה מאפס, אלא ניתן "להסב" את העתירה לכתב תביעה אזרחי, בכפוף לתיקונים פרוצדורליים (תשלום אגרות מתאים והתאמה לתקנות סדר הדין האזרחי). ### 4. סיכום ומסקנות ההחלטה מהווה אבן בוחן חשובה לזכות הגישה לערכאות: 1. **ריסון מנהלי:** בית המשפט מדגיש כי לא ניתן להפוך כל סכסוך חוזי/קנייני עם רשות ציבורית ל"עתירה מנהלית" רק כדי ליהנות מהליכים מהירים או כדי לעקוף סמכות עניינית של בתי המשפט האזרחיים. 2. **סמכות עניינית:** כאשר הסכסוך נסוב סביב הפרת הסכם/פסק דין (גם אם הצד השני הוא רשות), הסמכות העניינית נותרת בערכאה האזרחית, בהתאם לשווי המקרקעין או למהות הסעד (בית משפט מחוזי בענייני מקרקעין רשומים). 3. **גישה פרגמטית:** בית המשפט נמנע מפורמליזם יתר ומורה על "הסבת" ההליך, תוך שמירה על רצף משפטי וחיסכון בעלויות לצדדים.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפטתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

עת"מ 10431-07-26 יוסף עמר נ. רשות מקרקעי ישראל, מנהלי (15.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית