ע"א 7953/23

תקציר

במקרה שלפנינו, ביקשה המבקשת לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר העדיף את המשיב בסכסוך בעלות במקרקעין. בית המשפט קבע כי המשיב הוא הרוכש החוקי של הקרקע שבמחלוקת והוא יכול לרשום אותה, בכפוף להמצאת אישורים מתאימים. יתר על כן, בית המשפט ביטל הסכם נאמנות בין הצדדים מחמת הטעיה וטעות, וקבע כי חוזה מכר בין המבקשת לבין צד שלישי, המשיב 4, אינו תקף. המבקש, שערער על פסק דין זה, טען כי בית המשפט המחוזי התעלם מראיות וטיעונים קריטיים, והעלה חשש לנזק בלתי הפיך פוטנציאלי אם הקרקע תועבר לצדדים שלישיים. למרות טענות אלה, דחה בית המשפט הבודק את בקשת המבקש לעיכוב הליכים, תוך שימת דגש על אמות מידה משפטיות קבועות המחייבות את המבקש להוכיח הן הסתברות גבוהה להצלחת הערעור והן איזון נוח של נוחות. בית המשפט סבר כי האינטרס הכלכלי של המבקש במקרקעין אינו חריג, שכן הוא אינו משרת למגורים, והציע כי ניתן לפצות כספית על כל נזק. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי ערעורו של המבקש ניצב בפני אתגרים משמעותיים, בעיקר משום שהוא ערער בעיקר על ממצאיו העובדתיים והמהימנים של בית המשפט המחוזי, תחומים בהם התערבות הערעור מוגבלת. משכך, דחה בית המשפט את הבקשה לעיכוב ביצוע והורה למבקש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב בסך 4,000 ₪, ובכך אישר מחדש את החלטתו המקורית של בית המשפט המחוזי והתיר את המשך הליך רישום המקרקעין לטובת המשיב.