ע"מ 62797-05-18

תקציר

המערער הפעיל דירות הימורים בלתי חוקיים והורשע בהליך פלילי. המשיב העריך את חבות המס של המערערת לשנים 2008-2014 על סמך פנקסים שנתפסו בדירות, אשר תיעדו את הכספים שנמשכו מהעסק. המערער טען כי יש לבטל או לצמצם את ההערכות מכמה טעמים: ראשית, המשיב ביסס את ההערכות על נתונים חלקיים וחלקיים, בעוד שהמערער הרס את "מוחות" מכונות המזל, שהכילו לכאורה את הנתונים המלאים, שלא באשמתו. שנית, רק דירה אחת פעלה בכל פעם, ולא מספר דירות בו זמנית, בניגוד לעמדת המשיב. שלישית, המשיב לא הכיר במרבית הוצאותיה של המערערת, לרבות תשלומים למהמרים ולמשכורות העובדים, ובעלויות מכונות ההימורים והפשיטות. רביעית, המשיב הפלה שלא כדין בין המערער לבין שותפו ברנס, אשר שילם שיעור מס זניח ביחס למערער. בית המשפט דחה את מרבית טענות המערערת ואישר את השומות, בתיקונים קלים. אשר לנתונים לקביעת הכנסות המערערת, קיבל בית המשפט את עמדת המשיב, לפיה המחברות שנמצאו בדירות היוו את הראיה הטובה ביותר לקביעת הכנסות המערערת, חרף טענות המערערת כי הן אינן שלמות. בית המשפט קבע, כי המערער מנוע מלשלול את תקופת ההפעלה של כל דירה, שכן הודה בתקופות בכתב האישום המתוקן בהן הודה בהליך הפלילי. עוד מצא בית המשפט כי צדק המשיב לייחס למערער הכנסה על סמך התקופות המפורטות בכתב האישום. עם זאת, בית המשפט תיקן מעט את חישובי המשיב בכך שהפחית את סכומי התזרימים מהמשיכות, שכן התזרימים ייצגו את המזומנים הראשוניים שהובאו לדירות ולא חלק מהרווחים. באשר להוצאות, דחה בית המשפט את טענות המערערת כי יש להכיר במרבית הזכיות ושכר העובדים כהוצאות, שכן הראיות הראו כי סכומים אלה כבר נכללו בתחשיבי המשיב. עוד קבע בית המשפט כי ההוצאות הקשורות למכונות המזל והפשיטות לא הוכחו וממילא היו בלתי חוקיות או מנוגדות לתקנת הציבור, ולכן לא ניתן לנכותן. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערת זכאית להפחתה של 10% מסכום ההכנסות בכל שנה בגין הוצאות אלה, בנוסף להוצאות שהוכרו על ידי המשיב. בסוגיית האכיפה הבררנית קבע בית המשפט כי השותפות בין המערערת לברנס החלה באמצע שנת 2013, וכי ברנס היה שותף ב-50%. בית המשפט דחה אמנם את טענת המערער כי ההסדר עם ברנס צריך לחול גם עליו, אך מצא כי המשיב הפלה שלא כדין בין המערער לבין ברנס במיסוי המערער על חלקו של ברנס ברווחים לשנת 2013. לפיכך, הפחית בית המשפט רבע משומת המערער לאותה שנה. בסופו של דבר, הערעור נדחה בתיקונים קלים לטובת המערער. נוכח מורכבות ההליך והתנהלות המערערת, הורה בית המשפט למערערת לשלם 100,000 ₪ הוצאות המשיב.