עע"מ 1429/24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שנמסרו: **נושא פסק הדין:** ערעור על החלטת ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לחלט ערבות בנקאית שהופקדה על ידי המערערת במסגרת השתתפותה במכרז, ולאחר מכן בקשה למחיקת הערעור עקב פקיעת תוקף הערבות, והכרעה בשאלת ההוצאות. **רקע עובדתי ומחלוקות עיקריות:** 1. **המכרז והפרת כללים:** רמ"י פרסמה מכרז למגרשים מסחריים ותעסוקתיים. תנאי המכרז כללו איסור על מציעים קשורים להגיש יותר מהצעה אחת ואיסור על תיאום הצעות. המערערת והמשיבה 2 (להלן: החברות) הגישו הצעות למגרשים סמוכים. בעקבות תלונה של משתתפים אחרים, הוחלט לאחר שימוע לפסול את הצעות החברות בטענה שהן "חברות קשורות" וכי תיאמו הצעות, ובכך הפרו את כללי המכרז. 2. **עתירות לבית המשפט המחוזי:** החברות עתרו בנפרד לבית המשפט המחוזי נגד החלטת הפסילה. העתירות אוחדו ונדחו בהסכמה ללא צו להוצאות. 3. **חילוט הערבויות:** לאחר מכן, נערכו לחברות שימועים בנוגע לחילוט הערבויות שהפקידו. ועדת המכרזים החליטה לחלט את מלוא הערבויות. 4. **עתירות לבית המשפט המחוזי (חילוט):** החברות עתרו שוב, הפעם נגד החלטת חילוט הערבויות. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בעניין המערערת, וקבע כי החלטת החילוט אינה בלתי סבירה או בלתי מידתית באופן קיצוני. בעניין המשיבה 2, הוחזרה ההחלטה לוועדה לבחינה מחודשת עקב שיקולים ייחודיים, אך הודגש כי אין בכך כדי למנוע חילוט מלא אם ינומק כראוי. 5. **הערעור הנוכחי:** המערערת ערערה לבית המשפט העליון, בטענה כי לא היה מקום לחלט את מלוא הערבות ללא התאמה לנזק שנגרם לרמ"י. 6. **פקיעת תוקף הערבות:** בשלב הערעור, התברר כי תוקף הערבות של המערערת פג ב-30.6.2024 מבלי שהתבקש חילוטה או הארכת תוקפה. עקב כך, המערערת ביקשה למחוק את הערעור כתיאורטי. המחלוקת הצטמצמה לשאלת ההוצאות. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים:** 1. **סבירות ומידתיות בהחלטות מינהליות (כלל מקובל):** בית המשפט המחוזי קבע כי החלטת ועדת המכרזים לחלט את מלוא הערבות אינה בלתי סבירה או בלתי מידתית באופן קיצוני, ולכן לא מצא עילה להתערבות. זוהי יישום של מבחן ההתערבות המקובל בפסיקה בהחלטות מינהליות – התערבות רק במקרים של חוסר סבירות קיצוני, חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות יסוד או טעויות מהותיות. 2. **תכלית הערבות במכרזים (כלל מקובל):** רמ"י טענה כי הכלל המקובל הוא שנקודת המוצא היא חילוט מלוא סכום הערבות, וזאת נוכח עקרונות דיני המכרזים והתכליות של הפקדת ערבות. תכליות אלו כוללות, בין היתר, אבטחת רצינות ההצעה, הבטחת קיום התחייבויות המציע, ואף תכלית הרתעתית מפני הפרת תנאי המכרז. בית המשפט אינו יוצא נגד עיקרון זה, אך בפועל, בתי המשפט בוחנים את מידתיות החילוט אל מול הנזק הוכח. 3. **הבחנה בין פסילה לחילוט (עקרון דיוני):** בית המשפט מבחין בין ההחלטה לפסול הצעה (כפי שנדונה בעתירות הראשונות) לבין ההחלטה לחלט את הערבות. פסילת ההצעה היא תוצאה של הפרת כללי המכרז, בעוד שחילוט הערבות הוא אמצעי להבטחת קיום ההתחייבויות או פיצוי על הפרתן. 4. **מעמדו של מחיקת ערעור עקב פקיעת ערבות (חידוש דיוני):** * **הפיכת הערעור לתיאורטי:** פקיעת תוקף הערבות מבלי שתתבקש הארכתה או חילוטה, מובילה לכך שהערעור על החלטת החילוט הופך לתיאורטי. משמעות הדבר היא שהמחלוקת המהותית אינה עוד נדונה. * **השפעת מחיקת הערעור על פסק הדין קמא:** סעיף 10 לפסק הדין קובע במפורש כי מחיקת הערעור משמעה שפסק דינו של בית המשפט קמא הופך לחלוט וקביעותיו נותרות על כנן. בכך, מחיקת הערעור אינה מבטלת את ההחלטה המשפטית הקודמת, אלא מותירה אותה בעינה. * **ויתור על טענות:** כאשר מוגשת בקשה למחיקת הערעור מטעמו של המערער, הדבר מהווה, הלכה למעשה, ויתור על בירור טענותיו לגופו של עניין. 5. **הכרעה בשאלת ההוצאות למרות מחיקת הערעור (יישום עקרוני):** * **התנהלות דיונית בחוסר תום לב:** בית המשפט העליון, למרות פקיעת הערבות ובקשת המערערת למחיקת הערעור, החליט לחייבה בהוצאות. ההצדקה לכך נעוצה בהתנהלותה הדיונית של המערערת, שנדגמה כחוסר תום לב. * **גורמים שהשפיעו על החלטת ההוצאות:** * **הפרת הסכמה דיונית:** המערערת לא פעלה לחדש את הערבות, למרות שהסכמה קודמת לקיים ערבות בת-תוקף עמדה בתוקף והאריך את תוקפה. * **אי בקשת עיכוב ביצוע:** המערערת לא ביקשה עיכוב ביצוע לפסק דינו של בית המשפט קמא. * **אי-מימוש הערבות על ידי רמ"י:** רמ"י נמנעה מלממש את הערבות כדי לא להציב את בית המשפט בפני מצב עובדתי מוגמר. * **הצגת תמונה עובדתית חלקית:** המערערת הציגה תמונה עובדתית חסרה בבקשתה למחיקת הערעור, מבלי לציין כי בא-כוח רמ"י ביקש ממנה לחדש את הערבות. * **שימוש לרעה בהליכי משפט:** בית המשפט רואה בדברים אלו משום התנהלות שיש בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט. * **שיקולים בקביעת סכום ההוצאות:** אף שההליך הסתיים ללא הכרעה שיפוטית ודיון בעל פה, נקבע סכום הוצאות משמעותי (20,000 ש"ח) לאור התנהלות המערערת. **מסקנות ומשמעות ההחלטה:** פסק הדין מדגיש את חשיבות הדין המהותי (דיני מכרזים) לצד הדין הדיוני (תום לב, שימוש לרעה בהליכים). גם כאשר הליך משפטי מסתיים עקב נסיבות חיצוניות (פקיעת ערבות), בית המשפט עשוי להכריע בשאלת ההוצאות, ובפרט כאשר התנהלות אחד הצדדים פגומה. החלטת מחיקת הערעור, שניתנה בהתאם לבקשת המערערת, אינה מבטלת את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אלא מותירה אותו בתוקף. הדבר מהווה למעשה אישור עקיף של קביעות בית המשפט המחוזי בעניין חילוט הערבות, גם אם לא נדונו לגופם על ידי בית המשפט העליון. הפסיקה מהווה תזכורת לכך שעל מתמודדים במכרזים להקפיד על קיום הכללים, וכן על ניהול הליכים משפטיים בתום לב ובהתאם לכללי הפרוצדורה. התנהלות דיונית פסולה, גם אם אינה משפיעה על ההכרעה המהותית, עשויה לגרור חיוב משמעותי בהוצאות.