ע"א 10325-04-12

תקציר

המערערים טענו כי הבנק לא גילה די הצורך מסמכים רלוונטיים המפרטים את ביצוע התשלומים ופירעון ההלוואות. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערים עצמם מעולם לא ביקשו מסמכים אלה עד לבקשת רשות להתגונן, והביעו כי הם אינם סבורים כי גילוי כזה נחוץ. בית המשפט קבע כי הבנק לא נדרש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים לתביעה, ולמערערים הייתה הזדמנות מספקת לבקש אותם אך לא עשו כן. עוד טענו המערערים כי הם חולקים על החוב, אך בית המשפט דחה טענה זו מאחר שהמערערים לא הציגו חישוב נגדי או גרסה חלופית מפורטת של סכום החוב הנכון. בנוסף, טענו המערערים כי הבנק פעל באופן חד צדדי בטיפול בחשבונותיהם וגרם להם נזק באמצעות פעולות שונות. בית המשפט דחה טענות אלה מאחר שהמערערים לא הביאו ראיות ולא כימתו את הנזקים הנטענים, וכן משום שחובות החברה התחלקו בין בעלי המניות, כאשר פורמן היה אחראי להסדרת החוב לבנק. השופט הגיע למסקנה כי אין כל שחר לטענות המערערים וכי הם לא הציגו הגנה הראויה לדיון. לפיכך נדחה הערעור, והמערערים חויבו בתשלום הוצאות בסך 35,400 ₪.