ת"א 49314-09-20

תקציר

השופט החליט לדחות את טענות התובע, בנימוקים שונים. ראשית, התובעת לא צירפה את כל הצדדים הרלוונטיים לתביעה, לרבות הנאמן בהליך פשיטת הרגל נגד בעלה, שהוא צד הכרחי שכן הסעד המבוקש עלול לפגוע בכל נושיו של בעלה, ולא רק באלה שרשמו עיקולים. השופט מדגיש כי יש לכלול את כל מי שעלול להיפגע מההליך, מה שאין כן כאן. שנית, טענה זו היא למעשה חזרה על תביעה קודמת שנדחתה חודשיים קודם לכן. התובע לא חלק על כך ששתי הטענות זהות, ובמקום זאת ניסה להצדיק את התביעה החדשה מטעמים פרוצדורליים. השופט מציין כי אין בסיס בדין המהותי להגשה מחדש של תביעה שנדחתה ללא אלמנטים חדשים או שינויי נסיבות. זאת ועוד, השופטת רואה את הקשר החזק בין הליך זה לבין הליך פשיטת הרגל של הבעל, וציינה כי כוונתה האמיתית של התובעת העומדת מאחורי תביעה זו היא להשיג יתרון בהליך פשיטת הרגל בכל הנוגע למימוש דירה משותפת לה ולבעלה. השופט מדגיש כי יש לטפל בעניינים אלה בבית המשפט לפשיטת רגל, ולא בהליך נפרד, שכן הדבר עולה כדי ניצול לרעה של ההליך המשפטי, בזבוז זמנו ומשאביו של בית המשפט. לבסוף, מאחר שהסעד המבוקש הינו שוויוני באופיו, התנהלותה של התובעת בהשמטת צדדים מרכזיים ומניעיה לתביעה, שאינם בתום לב, נוגדים את עקרונות היושר. לפיכך, התביעה נדחית במלואה, והתובע מחויב בהוצאות הנתבע, בסך 7,500 ₪, ובתוספת 500 ₪ לאוצר המדינה.