ע"א 10576/06

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת על חוזה לשדרוג מרכזיות בין תדיראן תקשורת בע"מ (המשיבה) לבין בזק בינלאומי בע"מ (המערערת). ההסכם המקורי, ששוויו מיליוני שקלים, נחתם בשנת 1995 וחזה מספר שלבי ביצוע על פני תקופה של 12 חודשים. בעקבות הקמת בזק בינלאומי כחברה נפרדת ומכרז חדש לפרויקט מרכזייה אחרת, התנהלו מגעים לביטול ההסכם המקורי. בסופו של דבר הגישה המשיבה תביעה נגד בזק בינלאומי ובזק בגין הפרת חוזה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב ופסק להם פיצויים בסך 6.8 מיליון ₪. בזק בינלאומי ערערה על ההחלטה וטענה כי הצדדים הסכימו לבטל את החוזה, כי המשיבה לא ביקשה אכיפה כספית וכי הסעד שניתן אינו צודק. עם זאת, בית המשפט לערעורים אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקבע כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בעניין ביטול החוזה. עוד קבע בית המשפט כי בקשת הסעד של המשיב כוללת אכיפה כלכלית וכי הנסיבות מצדיקות סעד זה. זאת ועוד, הסכים בית המשפט עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המשיבה מילאה את התחייבויותיה על פי החוזה וכי סירובה של המערערת לשתף פעולה מנע את השלמת החוזה. בית הדין לערעורים דחה אפוא את הערעור והורה למערער לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב. השופט א' א' לוי והשופט ח' מלצר הסכימו עם פסק הדין.