בש"פ 2996/05

תקציר

פסק הדין הנדון הוא ביחס למקרה בו ערער המערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לעכבו עד תום ההליכים נגדו. הערעור נדחה. המערער הואשם בין היתר בשורה של עבירות, בהן סיכון חיי אדם, חבלה בנסיבות מחמירות בכוונה והפרעה לשוטר. כתב האישום נבע מאירוע בו ניסה המערער לכאורה לדרוס שוטר במחסום ולאחר מכן הוביל שוטרים למרדף מהיר, תוך סיכון חיי שוטרים ואזרחים כאחד. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת מעצרו של המערער, תוך ציון חומרת המעשים והסכנה שנשקף ממנו לציבור. הערעור, שנדון בפני השופטת נ' מרוז, התמקד בשתי סוגיות עיקריות: משקלן של הראיות וקיומה של חלופת מעצר. השופט ציין כי בא כוח המערער כבר הסכים כי קיימות ראיות לכאורה וכי המעשים המיוחסים למערער מצדיקים דאגה לשלום הציבור. באשר לחלופות המעצר, הדגישה השופטת כי חומרת המעשים הנטענים מפחיתה את הסבירות לחלופה ראויה. השופט דחה גם את טענות המערער כי בית המשפט המחוזי לא שקל תסקיר על מעצרו וכי לא נתן משקל מספיק לחוסר ידיעתו על פסילת נהיגתו. ככלל, קבע השופט כי החלטת בית המשפט המחוזי מנומקת היטב ומוצדקת, ועל כן הערעור נדחה, והמערער יישאר במעצר עד תום ההליכים.