רע"א 10177/17

תקציר

פסק הדין המדובר מתבסס על בקשת נושה להאריך את המועד האחרון להגשת תביעת חוב נגד חברה בהליך פירוק. הנושה טען כי לא היה מודע לצו הפירוק ולכן מגיע לו הארכה. אמנם שמו של הנושה הוזכר בדו"ח על מצבה של החברה, אך יש ראיות לכך שהם מודעים לצו, מה שיוצר חזקת ידיעה. פסק הדין דוחה את הבקשה להארכה, בעיקר בשל השלב המתקדם של הליך הסדר החוב, ומדגיש את חשיבות ההגשה במועד ליכולתם של הנושים להעריך את ההליך. משך הזמן שחלף מאז חלף המועד האחרון, יחד עם הסכום המשמעותי של החוב, מצדיקים עוד יותר דחייה זו. גורמים אלה, קובע פסק הדין, גוברים על טיעוני הנושה. בנוסף, מתן הארכה עלול לפגוע ביעילות ההליך ולפגוע בנושים אחרים שהגישו את תביעותיהם במהירות. בית המשפט מחליט לדחות את הבקשה ומורה למבקש לשלם למשיבים הוצאות בסך 3,500 ₪.