בר"ע 18787-03-16

תקציר

עניינו של פסק הדין בבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין תביעה להכרה בקשר סיבתי בין המזותליומה הממאירה של המנוח ד"ר ש.ד. לבין סביבת עבודתו. השופטת לאה גליקסמן נעתרה לבקשת הערעור והסכימה עם המבקשים כי נטל ההוכחה לקשר סיבתי בין המחלה לסביבת העבודה מוטל על המוסד לביטוח לאומי, ולא על המבוטח או שאריו כפי שנקבעו בתקנות הביטוח הלאומי. הערעור מערער גם על הפניית שאלות למומחה הרפואי בדבר הקשר הסיבתי ונסיבות חשיפתו של המנוח לעבודה לאסבסט. השופטת הציעה להבהיר שאלות שיתייחסו לנפטר כחשוף לאסבסט ולהתמקד בקביעת היעדר או קיומו של קשר סיבתי בין סביבת העבודה לבין המחלה. כמו כן, השאלות יבקשו הבהרות בנוגע להחלטת הוועדה הרפואית הארצית לאבק מזיק בנוגע להכרה בסוגי סרטן מסוימים הקשורים לחשיפה לאסבסט. הצדדים הגיעו לפשרה מוסכמת הכוללת את הבהרות השופט, והתיק הוחזר לבית המשפט קמא להמשך הליכים בהתאם להנחיות אלה. השופט אישר את הסדר הפשרה והדגיש כי בית המשפט המחוזי ישקול את הוצאות הליך ערעור זה בעת פסיקת הוצאות בפסק דינו.