ע"א 8176-12-10

תקציר

השופט שקל בכובד ראש את הטיעונים והראיות שהציגו הצדדים בתיק זה, והחליט כי יש לקבל את הערעור. השופט מדגיש את העיקרון הכללי לפיו ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, אך אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות כזו. קביעתו של בית משפט קמא כי המשיב לא הוכיח את טענתו התבססה על הראיות שהוצגו, לרבות עדויות עדים, ועל כן על המשיב לשלם למערער כמוסכם. כמו כן, דנה השופטת בטענת המשיב כי סילק את חובו בהליך פשיטת רגל נפרד. השופטת מציינת כי המשיב לא העלה טענה זו לאורך כל ההליך, וכי המסמכים הנוגעים לטענה זו לא הוצגו עד לשלב הסיכומים. השופט רואה בכך מהלך טקטי שנעשה בחוסר תום לב, שכן המשיב היה מודע לזכותו לתבוע הפטר, ואף הודיע לבא כוחו על הליך פשיטת הרגל. השופט מחליט כי הימנעותו של המשיב מלהודיע למערער על צו פשיטת הרגל, כנדרש על ידי בית המשפט לפשיטת רגל, מהווה ראיה נוספת לחוסר תום הלב של המשיב. לפיכך, השופט קובע כי המשיב אינו יכול להשתמש בהפטר כהגנה במקרה זה, וכי המערער זכאי למלוא החוב, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין.