ת"צ 12629-05-18

תקציר

היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסכם פשרה בין חברת דואר לבין התובעים בתביעה ייצוגית בטענה כי לחברה אין סמכות להציע פיצוי באמצעות הפחתת תעריפים במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. התנגדות זו העלתה שאלה משפטית רחבה יותר בדבר סמכויותיהם של תאגידים ציבוריים במצבים כאלה, שבית המשפט ראה בהן לגיטימיות ומהותיות. בית המשפט אמנם הכיר בעוצמת טענת היועץ המשפטי לממשלה, אך ציין כי לתאגידים ציבוריים אכן יכולה להיות סמכות להציע הפחתת תעריפים כפיצוי במקרים מסוימים, במיוחד כאשר קיים קשר ברור בין הפגיעה לבין התעריף המופחת, או כאשר זיהוי נזקים פרטניים אינו מעשי. בית המשפט הדגיש כי המקרה הנוכחי אינו מחייב הכרעה סופית בשאלה משפטית זו, שכן מדובר ביישום פסק דין קודם. זאת ועוד, טענת היועמ"ש כי לא היו צד להליך הקודם ולא ניתנה להם הזדמנות להשמיע את טענותיהם התקבלה באופן חלקי, שכן הובהר כי האפשרות לערער על פסק הדין הקודם נשקלה ונדחתה. בית המשפט הזהיר מפני שימוש בשפה קשה מצד בא כוח המבקש בהתייחס להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה והדגיש את הצורך בכבוד ובמקצועיות בעניינים אלה. בסופו של דבר, הבקשה להוצאות נגד היועץ המשפטי לממשלה נדחתה, ובית המשפט בחר שלא להורות על הוצאות, תוך שהוא מפציר בכל הצדדים לשמור על טון מכבד בהתקשרויותיהם.