בג"צ 239/06

תקציר

העותר, תושב הגדה המערבית, ביקש להיכנס לישראל לצורך עבודה, אך נדחה על ידי המשיב מטעמים ביטחוניים. העותר טוען כי ההחלטה אינה צודקת, שכן הוא לא היה מעורב בפעילות עוינת כלשהי במשך שנים ומעצרו הקודם היה לפני 16 שנה. עם זאת, המשיב מנמק את החלטתו בכך שמעורבותו של העותר בעבר בהתפרעויות וקשריו עם אדם הקשור לפעילות פלילית. בית המשפט קובע כי לעותר אין זכות טבועה לעבוד בישראל, ושיקול הדעת המוקנה למשיב בעניינים אלה הוא רחב. מדיניות הגבלת היתרי העבודה היא כדין, והמשיבה סיפקה הצדקה מספקת להחלטתה. גם התקדים ההלכתי תומך בעמדה זו. משכך, העתירה לביטול החלטת המשיב נדחית על הסף. בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בשיקול דעתו של המשיב, במיוחד נוכח היעדר זכותו החוקית של העותר להיכנס לישראל לצורך עבודה, והחששות הביטחוניים שהועלו.