ע"א 10745/06

תקציר

בבחינת הטענות והראיות שהוצגו על ידי הצדדים, החליטה ערכאת הערעור לדחות את הערעור על פסק דינו הראשוני של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי ניתח בדקדקנות את טענות המערערים ולא מצא כל הצדקה או ראיה מספקת לתמיכה בטענות נגד המשיב. המערערים העלו בעיקר סוגיות עובדתיות, שערכאת הערעור בדרך כלל אינה פוסלת אלא בנסיבות חריגות – רף שאינו מתקיים כאן. התביעות נסובו סביב דיני החוזים, עם האשמות של הטעיה כאשר המערערים טענו כי הוטעו להאמין כי יזכו לתואר אקדמי. עם זאת, בית המשפט מצא כי לא נפלה הטעיה, שכן די היה בהצהרות בדבר הצורך באישור המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). זאת ועוד, לעניין הפרת החוזה, מצא בית המשפט כי המשיבה עמדה בהתחייבותה לפעול על ידי ביצוע מאמצים ניכרים להשגת הכרה במל"ג, לרבות תיקוני לימודים וניסיונות להעסיק אנשי סגל מוסמכים. זהירות כלכלית בהחלטות גיוס נקבעה כסבירה, בהתחשב בנסיבות, ולא היו ראיות לרשלנות. המשיב גם הקל על סטודנטים לסיים את לימודיהם במוסדות אחרים ללא עלות נוספת, ובכך צמצם כל נזק פוטנציאלי. משכך, לא הצליחו המערערים להוכיח כי המשיבה לא עמדה בהתחייבויותיה החוזיות, דבר שהביא לדחיית הערעור ולהורות למערערים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיב. ההחלטה אומצה במשותף על ידי השופטים א' רובינשטיין וח' מלצר, ואישרה את פסק דינה של השופטת א' ארבל.