LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בג"צ 26953-05-25

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך26953-05-25
📂
סוג הליךבג"צ
📅
תאריך14 במאי 2025
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםשני דוידוביץ נ. עיריית רמת השרון
👨‍⚖️
שופטיםדוד מינץ, אלכס שטיין, חאלד כבוב

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי של בג"ץ 26953-05-25** **רקע עובדתי:** העתירה שלפנינו הוגשה על ידי שניים מתושבי רמת השרון (להלן: העותרים) נגד החלטת עיריית רמת השרון (להלן: העירייה) להקפיא את גביית היטל שטחים ציבוריים פתוחים (להלן: ההיטל) מכוח חוק עזר חדש, ולאחר מכן לפנות למשרד הפנים בבקשה לבטל את חוק העזר. מועצת העירייה החליטה להקפיא את הגבייה ולפנות למשרד הפנים. משרד הפנים דחה את הבקשה בשל היעדר הצגת מקורות מימון לאובדן ההכנסות. בעקבות זאת, היועץ המשפטי לעירייה הנחה שיש לשוב ולגבות את ההיטל. העותרים טענו לפגמים בהתנהלות העירייה, ביניהם: פנייה לא נכונה לקבלת אישור ממשרד הפנים לביטול חוק עזר (לטענתם, היה עליהם לחוקק חוק חדש לביטול), עיכוב יתר בתגובת משרד הפנים, היעדר תגובה מספקת למשרד הפנים, אי-קיום דיון מחודש במועצה, וכן ביטול הקפאת הגבייה על ידי היועץ המשפטי. בנוסף, העלו טענות לגבי חיובם האישי בהיטל. **החלטה ונימוקים:** בית המשפט העליון (כבוד השופטים מינץ, שטיין וכבוב) דחה את העתירה על הסף. הנימוק המרכזי לדחייה הוא חוסר סמכות עניינית של בית המשפט העליון לדון בעתירה זו. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **סמכות עניינית של בית המשפט לעניינים מינהליים:** * העיקרון המרכזי שעליו נסמכה ההחלטה הוא קיומה של סמכות עניינית ייחודית של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירות מסוג זה. סעיף 5 ופרט 8(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, קובעים כי סמכות זו חלה על עתירות המכוונות נגד החלטות של רשויות מינהליות, וכן על עניינים הנוגעים להתקנה או ביטול של חוקי עזר. * בית המשפט מבהיר כי גם אם העתירה מעלה "שאלה עקרונית משפטית", אין בכך כשלעצמו כדי לשלול את סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים. בית המשפט מצטט פסקי דין קודמים (בג"ץ 4436/22, בג"ץ 4462/22) המדגימים כיצד שאלות עקרוניות אינן גורעות מסמכות זו. * בית המשפט קובע כי העתירה הנוכחית אינה נכללת במקרים החריגים המצדיקים את בירורה בפני בית המשפט הגבוה לצדק, למרות קיומו של סעד חלופי (בבית המשפט לעניינים מינהליים). * בית המשפט מבהיר במפורש כי הסיפא של פרט 8(א) (המתייחס להחלטת שר הפנים) אינה רלוונטית כאן, כיוון שהעתירה אינה עוסקת בעיקר בהחלטת שר הפנים, אלא בהתנהלות העירייה. 2. **הבחנה בין התקנת/ביטול חוק עזר לבין החלטות מינהליות:** * בית המשפט מזהה כי העתירה יכולה להיבחן משני היבטים: הן כזו הנוגעת להתקנה או ביטול של חוקי עזר, והן כזו המופנית כלפי החלטות מינהליות של העירייה (כגון הקפאת הגבייה, אי-ביטול החוק, וכו'). בשני המקרים, הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים. 3. **הליך חקיקת חוקי עזר וביטולם:** * בעקיפין, דברי בית המשפט מרמזים על ההליך הראוי לביטול חוק עזר. טענת העותרים כי היה על העירייה לחוקק חוק עזר חדש לביטול, ולא לפנות למשרד הפנים לקבלת אישור, מעלה דיון על אופן הביטול. העובדה שבית המשפט לא דן בפועל בטענה זו, אלא דחה את העתירה על הסף, מותירה את השאלה כיצד היה על העירייה לפעול לביטול חוק העזר במסגרת זו ללא הכרעה. עם זאת, הנחיית היועץ המשפטי לחזור ולגבות את ההיטל לאחר דחיית בקשת הביטול על ידי משרד הפנים, מלמדת על פרקטיקה משפטית נפוצה. 4. **מעמדו של היועץ המשפטי ברשות המקומית:** * העובדה שהעותרים טוענים כי "לא היה זה בסמכותו של היועץ המשפטי של העירייה לבטל את הקפאת הגבייה" מצביעה על שאלה בדבר היקף סמכויותיו של היועץ המשפטי לעומת החלטות מועצת הרשות. בית המשפט לא התייחס לטענה זו לגופה, אך היא משקפת דיון פנימי אפשרי ברשות המקומית. **חידושים משפטיים:** פסק הדין אינו מציג חידושים משפטיים מהפכניים, אלא מהווה יישום ברור של עקרונות קיימים בנוגע לסמכות עניינית. החידוש, אם ניתן לכנותו כך, הוא בחיזוק המגמה להפנות את רוב הסכסוכים האזרחיים והמינהליים נגד רשויות מקומיות לבית המשפט לעניינים מינהליים, גם כאשר עולות שאלות עקרוניות, ובכך להקל על עומס התיקים בבית המשפט העליון. הדגש על כך ש"אין בעצם העובדה שעתירה מעוררת שאלות עקרוניות כדי לשלול את סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים" מהווה חיזוק משמעותי למעמדו של בית המשפט לעניינים מינהליים כערכאה ראשונה לדיון בסכסוכים מן הסוג הזה. **סיכום:** בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף מחוסר סמכות עניינית, תוך שהוא מבהיר כי סמכות הדיון נתונה באופן בלעדי לבית המשפט לעניינים מינהליים. ההחלטה מדגישה את החשיבות של הקפדה על כללי הסמכות העניינית, גם כאשר מדובר בסוגיות מורכבות הכוללות טענות לגבי הליכי חקיקה ברשות המקומית וגביית כספים. העתירה נדחתה מבלי להכריע לגופו של עניין בטענות העותרים בנוגע להתנהלות העירייה או לחיובם האישי.

חקיקה מקושרת

חוק בתי משפט לענינים מינהליים

בג"צ 26953-05-25 שני דוידוביץ נ. עיריית רמת השרון, עליון (14.5.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית