ת"א 9147-08-19

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות שהציגו הצדדים בנוגע לראיות החדשות שהוגשו על ידי התובעים. לאחר שיקול דעת, החליט בית המשפט כי יש להיעתר לבקשה לדחיית התביעה על הסף. זהו אמצעי חמור, ובית המשפט נוקט משנה זהירות בהפעלתו; ניתן להפעיל אותה רק כאשר ניכר כי לתובע אין סיכוי לקבל את הסעד המבוקש. במקרה זה, מבקשים התובעים לבטל את פסק דינו הקודם של בית המשפט המחוזי ולבטל את פסק דינו של בית המשפט העליון. החוק אמנם אינו קובע משפט חוזר בעניינים אזרחיים, אך לבית המשפט סמכות טבועה לשקול מחדש את החלטותיו בעבר בנסיבות חריגות, כאשר שיקולי צדק גוברים על סופיות הדיון. עם זאת, בקשות לביטול פסקי דין בשל הונאה הן נדירות וכפופות לתנאים מחמירים. על התובעים להציג ראיות אמינות להונאה שיכולה לשנות את תוצאות המשפט. עליהם להוכיח כי טענת המרמה חיונית, כלומר היא יכולה להוביל לתוצאה שונה. בנוסף, הראיות חייבות להיות חדשות, כלומר הן לא היו זמינות או בלתי ניתנות לגילוי בשקידה סבירה לפני פסק הדין המקורי. הראיות החדשות שהציגו התובעים, תצהיר ונספחיו, אינן עומדות בתנאים אלה. הוא אינו מבסס לכאורה טענה להונאה או מספק כל מידע חדש הקשור לעסקאות רכישת הקרקע שבלב התיק. התצהיר מתייחס בעיקרו להתנהלות משנות ה-90 ומהווה עדות שמיעה לגבי ליבת טענת המרמה. יתר על כן, הוא אינו מסבך את הפטריארך אירנאוס בשוחד כלשהו, ממצא מרכזי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. מאחר שתצהיר זה ונספחיו אינם עונים על הדרישות הנדרשות לביטול פסק דין, אין לבית המשפט ברירה אלא לדחות את הבקשה ולקיים את פסק הדין המקורי. התובעים יישאו בהוצאות כל נתבע, בסך 7,500 ₪, בהתחשב בכך שהבקשה נדחתה בשלב מקדמי, בטרם הוגש כתב הגנה. פסק דין זה ניתן בהעדר שני הצדדים.