בד"מ 38/19

תקציר

מדובר במקרה שבין עו"ד ח. רובינשטיין המייצג את ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, סניף ירושלים, לבין עו"ד אלי שובול כמקבל התלונה. בתלונה נטען כי עו"ד שובול ביצע מספר עבירות הקשורות לטיפולו בכספי לקוחות ואי מענה לתלונה. העובדות המרכזיות הן כי המתלוננת, גב' גבי סילבי עזרח, העבירה לעו"ד שובול בשנת 2016 סכומי כסף גדולים לרכישת נדל"ן בישראל והוצאות נלוות. הכספים הופקדו בחשבון חברה כפי שהורה עו"ד שובול. חלק מהכספים שימשו לייעודם, אך העודף, בסך מאות אלפי אירו, לא הוחזר למתלוננת למרות הנחיותיה. יתר הכספים עוקלו לכאורה על ידי עו"ד שובול ולא הוחזרו למתלוננת גם לאחר שפנתה אליו. בנוסף, עו"ד שובול לא השיב לתלונה שנשלחה לכתובתו הרשומה. בית המשפט המחוזי הרשיע את עו"ד שובול בעבירות הקשורות להתנהגות שאינה הולמת את המקצוע ולמעשים הפוגעים בכבוד המקצוע לפי סעיפים 53 ו-61 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. עם זאת, בניגוד לפסק הדין הראשוני, בית המשפט לא הרשיע אותו בעבירות לפי פרק 11 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) משום שהכספים הופקדו על ידי הלקוחה עצמה ולא הועברו על ידי צד שלישי. עוד קבע בית המשפט כי עו"ד שובול לא ייצג את המתלונן כעורך דין בעסקת הנדל"ן אלא החזיק את הכספים בנאמנות. בגין עבירות אלה הטיל בית המשפט השעיה של שמונה שנים מעיסוק בעריכת דין, בנוסף להוצאות ההליך. השעיה זו מצטרפת לתקופת השעייתו של עו"ד שובול, שהחלה ביום 27.10.2021, מה שמבטיח את השעייתו עד ליום 26.6.2022, מועד פסק הדין האחרון. שני הצדדים הסכימו כי לא יוטלו הוצאות נוספות מעבר לאלה שכבר הוחלט.