ת"א 1081/09

תקציר

השופטת שקלה בכובד ראש את הראיות שהוצגו בתיק והחליטה שלא לאמץ את גרסתו המתוקנת של התובע לאירועים, ובפרט כי נפילתו של התובע התרחשה לאחר שחזר למשאית כדי לקחת תעודת משלוח. גם אם השופט היה מקבל גרסה מתוקנת זו, ספק אם שליפת שטר המשלוח מהרכב יכולה להיחשב כחלק בלתי נפרד מפעולת הפריקה שהושלמה. השופטת מדגישה כי מעשיו של התובע במקרה זה אינם מהווים "שימוש ברכב מנועי", שכן הם נעדרו כל מטרה תחבורתית או נסיעתית. במקום זאת, הפעולה של הנפקת שטר משלוח נתפסת כפעולה טכנית נפרדת מתהליך הפריקה בפועל. יתר על כן, כניסתו של התובע לרכב לצורך קבלת ההערה, לפי חשבונו שלו, אינה נחשבת כ"לצרכי תנועה", כהגדרתם בתיקון החוק. ככלל, השופט מגיע למסקנה כי תביעת התובע אינה נופלת בגדר החקיקה הרלוונטית ולכן מחליט לדחות את התביעה. התובע חויב לפצות את הנתבע בשכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 5.8.2012, ולשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בהתאם לחוק.