ת"א 3085/01

תקציר

התובע, סעיד מרמש, הגיש תביעה נגד הנתבעים, המרכז הרפואי הדסה וד"ר מיכל ארבל, בטענה לרשלנות רפואית שהביאה למותה של אשתו המנוחה, הדיל מרמש. התובעים טענו כי הנתבעים לא הצליחו לאבחן במדויק את מחלתה של הדיל ולהעניק לה טיפול הולם, דבר שהביא למותה בטרם עת. לטענתם, הליך ניקור מותני שבוצע בהדיל ללא אינדיקציה גרם להידרדרות אנושה במצבה. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי התביעה חסומה בזמן. בית המשפט פסק לטובת התובעים, בקובעו כי הנתבעים אחראים לרשלנות רפואית. נקבע כי הנאשמים לא הפעילו מיומנות וטיפול של רופא סביר, מה שהוביל למותו של הדיל. לגופו של עניין, מצא בית המשפט כי הרופא הנתבע, שלא היה מיומן דיו, ביצע הליך ניקור מותני פולשני ללא התייעצות עם רופא בכיר וללא קבלת הסכמה מדעת מהדיל. ההליך בוצע שלא לצורך וגרם להידרדרות במצבו של הדיל. כמו כן, בית המשפט מתח ביקורת על הרשומות הרפואיות החלקיות והמקוטעות, שהקשו על קביעת מצבו הרפואי המדויק של הדיל. באשר לפיצויים, פסק בית המשפט לתובעים 300,000 ₪ בגין כאב וסבל ותוחלת חיים מקוצרת, 200,000 ₪ בגין אובדן השתכרות ב"שנים האבודות", 10,000 ₪ בגין אובדן שירותי נשים, 6,000 ₪ בגין אובדן השתכרות של התובעת ו-6,000 ₪ בגין הוצאות קבורה ומצבה. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% מסך הפיצוי. סך כל הפיצויים היה אמור להתחלק בין התובעים בהתאם לצו הירושה.