בג"צ 5969/94
פסק-דין עליון
תקציר
המקרה סובב סביב זוג נשוי שבבעלותו דירת מגורים משותפת. כאשר היחסים ביניהם התדרדרו, הגישה האישה לבית הדין הרבני תביעת מזונות ומידור, ואילו הבעל הגיש בקשה לפירוק השותפות בדירה שבבעלותם המשותפת בבית משפט השלום. בית הדין הרבני החליט כי לאישה יש זכות להמשיך להתגורר בדירה ככל שתרצה, ובכך למעשה רוקן את סמכותו של בית משפט השלום. הבעל עתר לבג"ץ בטענה כי בית הדין הרבני חרג מסמכותו ופגע בזכויותיו הרכושיות. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט גולדברג, קבעה כי מאחר שבית משפט השלום בחר לדחות את החלטת בית הדין הרבני בעניין המידור, עליו לכבד את ההחלטה שניתנה תחילה על ידי בית הדין הרבני כדי להימנע מפסיקות סותרות. השופט חשין, בדעת מיעוט, טען כי בית הדין הרבני חרג מסמכותו בכך שהפקיע למעשה את זכויותיו הרכושיות של הבעל, והציע לפרש את החלטת בית הדין הרבני כזמנית עד למתן מקום מגורים חלופי הולם לאישה. פסק הדין דחה את העתירה מבלי לפסוק הוצאות, ובכך למעשה אישר את החלטת בית הדין הרבני.
חקיקה מקושרת
בג"צ 5969/94 אליהו אקנין נ' בית הדין הרבני האזורי בחיפה, עליון (20.3.1996)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.