רע"א 7789/09

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור על פסק בוררות מבלי להידרש לעיין בתשובת המשיב. הכלל שנקבע הוא כי ערעורים כאלה ניתנים רק במקרים חריגים הנוגעים לסוגיות משפטיות או ציבוריות משמעותיות החורגות מהאינטרסים הפרטיים של הצדדים, או כאשר הדבר נדרש כדי למנוע עיוות דין. המקרה שלפנינו נחשב לסכסוך פרטני שנפתר בבוררות על פי הסכמת הצדדים, ולא הייתה הצדקה להתערבות בית המשפט, שכן לא היה עיוות דין. טענות המבקש, המציגות עילות ביטול לפי סעיפים 24(3) ו-24(7) לחוק הבוררות, נמצאו משוללות כל יסוד. לגופו של עניין, נדחתה הטענה כי הבורר חרג מסמכותו או פעל בניגוד לדין המהותי. בית המשפט הסכים עם ניכוי הבורר כי "מפתח החלוקה" של הכספים, תוך הכרה בחובות עבר, אינו נוגד את חוק ההסדרים. בנוסף, גישתו של הבורר לא נתפסה כהתעלמות מהחוק אלא כפרשנותו, שאינה מהווה עילה לביטול פסק הבוררות. כמו כן, נדחתה הטענה כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור, שכן חלוקת הכספים התבססה על דמי חבר ששולמו בפועל, ולא על הבחנה בלתי הוגנת. בית המשפט הדגיש כי היה על המבקש להעלות התנגדויות קודם לכן אם היו טענות נגד מעשיו של המשיב. לבסוף, הבקשה נדחתה כדין ללא צו להוצאות מאחר ולא התבקשה תגובה.