ע"א 153/67

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על החישוב הנכון של עליית שכר הדירה לדייר לפי תקנות הגנת הדייר תשכ"ב-1962. השוכרת, רעיה גרשגורן ועדה גולדברג, ערערו על פסק דין שקבע את דמי השכירות החודשיים על 69 ליי, לאחר שתי העלאות שכר דירה. ההעלאה הראשונה העלתה את שכר הדירה מ-14 ל-32 ליי לחודש, ואילו ההעלאה השנייה, בהתבסס על תקנות 1962, קבעה אותו על 69 ליי. שני הצדדים ערערו על החלטה זו, מה שהוביל לפרשנות של ערכאה גבוהה יותר לתקנות החלות. בית המשפט, בראשות ממלא מקום הנשיא זילברג, קבע כי העלאת שכר הדירה המרבית לפי התקנות משנת 1962 אינה זהה להעלאה הקודמת. על פי התקנות, ההתייקרות יכולה להגיע ל-250% אך לא לעלות על 10 ליי לחדר לחודש, עם תקרה של 40 ליי לדירת ארבעה חדרים. מאחר ששיקולי בית הדין לשכירות חרגו ממגבלה זו, פסק הדין בוטל. במקום זאת, קבע בית המשפט כי דמי השכירות הם 60 ליי לחודש, החל מ-1 בספטמבר 1962. החלטה זו התבססה על פרשנות ההתפתחות ההיסטורית של הוראות החוק, כאשר שיעור התוספת הוגבל למקסימום הקבוע בחוק משנת 1954, שעמד על 40 ליי לדירת ארבעה חדרים. השופטים לנדוי ומני הסכימו עם פסק דינו של ממלא מקום הנשיא זילברג.