בש"פ 642/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על פסק דינו של בית משפט השלום שהורה על שחרורו של אדם, המבקש, שנעצר בחשד לכניסה לישראל שלא כדין והפרעה לשוטר. המבקש, תושב דורא שברשות הפלסטינית, נעצר בקיבוץ גבים. בית משפט השלום פסק לטובת המבקש, בקובעו כי נפגעה זכותו להיוועץ בעורך דין וכי אין חשד סביר להפרעה לשוטר. עם זאת, בית המשפט המחוזי חלק על כך, וקבע כי אף שייתכן שזכויותיו של המבקש נפגעו, אין בכך כדי להצדיק את שחרורו, במיוחד לאור היותו שוהה בלתי חוקי בישראל ונעצר בעבר בחשדות דומים. בית המשפט המחוזי מצא גם חשד סביר להפרעה לשוטר והורה על הארכת מעצרו של המבקש עד למחרת. לאחר מכן ערער המבקש על החלטה זו לערכאה הגבוהה יותר, תוך שהוא מעלה שאלות עקרוניות וטוען כי החלטות הערכאות הנמוכות סותרות, כי המשטרה פועלת בניגוד לנהליה וכי הראיות אינן תומכות באישום השיבוש. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מציין את הקריטריונים לבקשות אלה ומציין כי המבקש לא סיפק עילות מספיקות לערעור. בית המשפט הדגיש כי החלטת בית המשפט המחוזי הייתה סבירה ועובדתית, וכי עצם חילוקי הדעות בין פסקי הדין של ערכאות נמוכות יותר אינם מהווים עילה מספקת לגלגול שלישי של התיק. זאת ועוד, בית המשפט העליון לא ראה סיבה לסטות מהקריטריונים הסטנדרטיים בשל אופי נסיבותיו של המבקש. לפיכך נדחתה בקשת רשות הערעור.