בג"צ 7667/16

תקציר

העותר, המרצה כיום עונש מאסר של 19 וחצי שנים בגין הריגה ופציעה, ריצה שני עונשי מאסר קודמים, 8 ו-15 חודשים בהתאמה, והוא מבקש לבטל הוראה בפקודת שירות בתי הסוהר. פקודה זו קובעת כי אסירים המרצים עונש מאסר שלישי יכולים להיחשב לחופשה רק לאחר ריצוי מחצית מעונשם, וחלפו שבע שנים מאז מאסרם הקודם. לחילופין, מבקש העותר לתקן הוראה זו כך שתבחין בין "מאסר ממושך" לבין "מאסר רגיל". העתירה נדחית מאחר שקיים אפיק סעד חלופי העומד לרשות העותר באמצעות בית המשפט המחוזי, כאמור בפקודת בתי הסוהר. משכך, קובע בית המשפט כי העתירה נעדרת שחר ודינה להידחות, ללא כל צו להוצאות.