ע"פ 6522/15

תקציר

בעיון בהודעת הערעור ובשמיעת הצדדים המעורבים, קבע בית המשפט כי יש לדחות את ערעורי המערערים 2 עד 4, ואילו ערעורו של המערער מס' 1 מתקבל. ערכאת הערעור מתערבת בחומרת הענישה רק במקרים נדירים שבהם קיימת חריגה ברורה מהמדיניות. לגבי המערערים 2 עד 4 לא נמצאה סטייה כזו. למערער מס' 2 היה חלק משמעותי בהסתה ובביצוע של מעשי האלימות, לרבות קשירה והכאה של המתלונן, וזאת בשל חשדו במעורבותו של המתלונן בגניבה. עם זאת, אלימות כפתרון סכסוכים מגונה במפורש על ידי בית המשפט לשמור על ערכים חברתיים. חרף שקלול עברו הנקי של המערער מס' 2 והודאתו, עונשו נקבע כראוי. המערערים 3 ו-4, אף שלא נקטו באלימות ישירה, סייעו לביצוע התקיפה, אך הדגש היה על פוטנציאל השיקום שלהם, ולכן עונשם נחשב הולם ללא התערבות המערער. לעומת זאת, המערער מס' 1, שאיים על המתלונן באקדח, עמד בפני בחינה קפדנית יותר בשל הסיכונים הכרוכים בהחזקת נשק לשלום הציבור. עם זאת, בהשוואה למערער מס' 2, שהוביל את האלימות, הותאם עונשו של המערער מס' 1, שהופחת ממאסרו ל-24 חודשים, תוך התחשבות בהשתתפותו בשיקום במהלך המאסר. לפיכך, ערעורו של המערער מס' 1 מתקבל, ואילו ערעוריהם של המערערים 2 עד 4 נדחים. בנוסף, חוות דעת משלימה בדבר שיקולי השיקום של המערערים 3 ו-4 מתבקשת עד ליום 8.6.2016.