ת"צ 267-12-18

תקציר

המבקשים, תושבי מזרח ירושלים המרבים לנסוע לירדן, ביקשו לאשר תביעה ייצוגית נגד משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה. המבקשים ביקשו לערער על נוהג הרשות לגבות אגרה עבור אשרת חזור בנוסף לאגרה עבור תעודת נסיעה (טמילית) לתושבי קבע היוצאים מישראל דרך מעבר אלנבי. המבקשים טענו כי מדובר בגבייה כפולה שלא כדין, שכן הטמילית כבר כללה אשרת חזרה תקפה. עם זאת, בית המשפט מצא כי החוקים והתקנות הרלוונטיים מחייבים הנפקת אשרת חזור נפרדת על גבי מסמך הנסיעה המשמש ליציאה מישראל דרך מעבר אלנבי, דבר המצדיק את האגרה שגבתה הרשות. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי כוונתם האמיתית של המבקשים הייתה לערער בעקיפין על חוקיות חוק הכניסה לישראל ותקנותיו, דבר שאינו מותר בתובענה ייצוגית. בנוסף, ציין בית המשפט כי המבקשים לא הוכיחו די הצורך את טענתם לכפל תשלום, והתשובה שמסרה הרשות פירטה את ההליכים המצדיקים את האגרה. מאחר שהבקשה לא נכנסה לגדר ההוראות בתובענות ייצוגיות לעניין גביית אגרה שלא כדין, דחה בית המשפט את הבקשה לאישור. משכך, חויבו המבקשים בהוצאות המשיב בסך של 10,000 ₪.