רע"ב 5916/11

תקציר

המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה שכן מדובר בהחלטת ביניים ואין בה כדי לעורר שאלה המצדיקה ערעור. עוד הם טוענים כי בית המשפט בו נדונה העתירה הוא הסמכות הראויה לדון בעתירות אסירים וכי אין להעביר את התיק לבית משפט אחר לאחר העברת האסיר בין בתי הסוהר. המבקש, לעומת זאת, טוען כי העתירה הוגשה כדין לבית המשפט המרכזי ואין להעבירו ללא הסכמתם. השופטים מסכימים עם עמדת המבקש, וקובעים כי עתירה שהוגשה לבית משפט מסוים תישאר בעינה אלא אם כן הסכימו הצדדים להעבירה, או במקרים חריגים שבהם בית משפט מפעיל את סמכותו לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט. השופטים מדגישים כי זכותם של אסירים להביע את עמדתם בנושא וכי ניידותם אינה צריכה להשפיע על סמכותו של בית המשפט, במיוחד ללא הסכמתם. זאת כדי למנוע משירות בתי הסוהר להשפיע על בחירת בית המשפט באמצעות העברת אסירים. עוד מציינים השופטים כי יש לטפל בסוגיית הסמכות המקומית באמצעות חקיקת משנה ולהציע דרכים להתמודד עם עותרים סדרתיים. בסופו של דבר, הערעור נדחה, אך פסק הדין קובע כי עתירת אסיר שהוגשה לבית משפט מסוים צריכה להישאר שם, אלא אם כן האסיר מסכים להעברה.