ת"א 19065-05-23

תקציר

במסגרת ת"א 19065-05-23, פלוני נ' מדינת ישראל, נדונה בקשת התובעת למחוק סעיפים מתצהיר עדות ראשית של ד"ר אורטל סגל, רופא מנתח מטעם הנתבעת. טענת התובעת היא כי הסעיפים המבוקשים מהווים חוות דעת רפואית ולא עדות עובדתית, ובכך מפרים את האיזון הדיוני. **רקע התביעה:** התובעת טוענת לרשלנות רפואית במהלך ניתוח להסרת גידול, אשר גרמה לה לפגיעה עצבית בלתי הפיכה. נטען כי הצוות הרפואי לא הציע טיפול שמרני, התעלם מבדיקות דימות המעידות על קרבת הגידול לעצב, ולא בחר בשיטת ניתוח שתגן על העצב. כמו כן, לא ניתן להסבר מספק על הסיכונים הכרוכים בניתוח. התובעת ביססה את טענותיה על חוות דעת של ד"ר נתנאל מאושר, אשר קבע כי הנזק נגרם מהשראת חום מקצה המחט לעצב, וכי היה מקום לשקול טיפול שמרני או ניתוח בגישה אחרת. הנתבעת, מצידה, הכחישה את הטענות וצירפה חוות דעת של ד"ר ישראל ויס, וכן תצהיר של ד"ר אורטל סגל, שהיה אחד המנתחים. **הבקשה למחיקת סעיפים:** התובעת ביקשה למחוק סעיפים 6-10, 17-18, 20-21 מתצהירו של ד"ר סגל. לטענתה, סעיפים אלו כוללים מידע רפואי כללי והסברים תיאורטיים שאינם מתייחסים לעובדות המקרה, ומהווים למעשה חוות דעת רפואית נוספת, המנסה "לעשות מקצה שיפורים" לחוות הדעת של הנתבעת. כמו כן, נטען כי סעיפים 17-18, 20-21 מגיבים ישירות לטענות מומחה התביעה וכוללים התייחסויות אישיות וערכיות הפוגעות בשמו הטוב של מומחה התביעה. **עמדת הנתבעת:** הנתבעת התנגדה למחיקת רוב הסעיפים, למעט סעיפים 18, 20-21, אותם הסכימה למחוק. הנתבעת טענה כי ד"ר סגל הוא עד עובדתי ומומחה בתחומו, וכי לא ניתן לנתק את מומחיותו מתצהירו. סעיפים 6-10, לטענתה, נועדו להסביר את הרקע והאינדיקציה לניתוח, את שיקול הדעת הרפואי, ואינם ניתנים להפרדה מהעדות העובדתית. לגבי סעיפים 9, 13-15, נטען כי הם מבהירים מדוע לא סומנה פגיעה עצבית בטופס ההסכמה. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט, בהסתמך על פסיקות קודמות, קבע כי קיימת אפשרות שבתצהיר עדות ראשית של רופא נתבע, שהוא גם עד עובדתי, ייכללו התייחסויות לענייני מומחיות, במיוחד כאשר ההפרדה בין העדות העובדתית לענייני המומחיות אינה אפשרית. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי יש לבחון עדות זו בזהירות, שכן אין מדובר בחוות דעת מומחה אובייקטיבית. **ניתוח ההחלטה:** 1. **הבחנה בין עד עובדתי לחוות דעת מומחה:** בית המשפט עמד על הקו הדק המפריד בין עדות עובדתית של רופא נתבע לבין חוות דעת מומחה. הפסיקה (כגון רע"א 8401/09 זלצבורג) מאפשרת לרופא נתבע להסביר את מעשיו ושיקוליו המקצועיים במסגרת תצהיר עדות ראשית, שכן לעיתים קשה להפריד בין הדברים. עם זאת, בית המשפט ידגיש כי תצהיר כזה אינו מהווה עדות מומחה אובייקטיבית. 2. **תנאים להכללת עניינים שבמומחיות:** לצורך הכללת עניינים שבמומחיות בתצהיר עד הגנה שלא הגיש חוות דעת, נדרשים שני תנאים: (א) העד הוא בעל דין או נחשב ככזה; (ב) ההפרדה בין עניינים עובדתיים למומחיות אינה אפשרית. 3. **הבחנה במקרה של עד שאינו בעל דין:** בית המשפט ציטט את עניין ברוסילוב (רע"א 3945/22), שם פסל בית המשפט העליון סעיפים מתצהיר של רופא בית החולים שלא היה הרופא שביצע את הפעולות השנויות במחלוקת. נקבע כי רציונל ההגנה על הרופא הנתבע אינו מתקיים במקרה כזה, וכי ניתן להפריד בין עניינים עובדתיים למומחיות. 4. **החלת העקרונות על המקרה הנדון:** * **סעיפים 6-10 ו-17:** בית המשפט דחה את הבקשה למחיקת סעיפים אלו. נקבע כי ד"ר סגל היה הרופא המנתח, והסעיפים נועדו להבהיר את האינדיקציה לניתוח, את שיקול הדעת הרפואי של הצוות, ואת ההסברים לשיקול הדעת בבחירת הטיפול. הודגש כי קשה לראות כיצד הרופא יוכל להתגונן ללא הבהרה זו. בית המשפט קישר זאת לפסיקות המאפשרות "גלישה" של תצהיר עובדתי לטענות רפואיות במהותן, כאשר הרופא המטפל נדרש להגיש תצהיר. עם זאת, צוין כי בית המשפט ידון בטענות הרפואיות בזהירות, תוך מתן משקל מרבי לחוות הדעת המקצועיות. * **סעיף 9 (וכן 13-15):** בית המשפט דחה את הבקשה למחיקת סעיף 9, שבו ד"ר סגל מבהיר מדוע לא סומנה פגיעה עצבית כסיכון בטופס ההסכמה. נקבע כי הסבר זה נועד להבהיר את שיקול דעתו של הרופא לגבי הסיכונים, וכי אף כאן יפים הדברים שנאמרו בפסיקות קודמות המאפשרות גלישה לטענות רפואיות. * **סעיפים 18, 20-21:** בית המשפט קיבל את בקשת המחיקה, מכיוון שהנתבעת הסכימה לכך. **חידושים ומשמעויות:** * **גמישות בהצגת ראיות של רופא נתבע:** ההחלטה משקפת את הגישה המגלה גמישות מסוימת בהצגת ראיות על ידי רופא נתבע. בית המשפט מכיר בכך שתפקידו המומחה של הרופא שביצע את הטיפול הוא חלק אינטגרלי מהגנתו, ולכן יש לאפשר לו להסביר את מעשיו ושיקוליו, גם אם הדבר חורג מגדר עדות עובדתית טהורה. * **הדגשת הזהירות השיפוטית:** יחד עם זאת, ההחלטה מדגישה את הצורך בזהירות שיפוטית. בית המשפט לא רואה בתצהיר כזה תחליף לחוות דעת מומחה אובייקטיבית, ועל כן יבחן את הנטען בו ב"מסננת" של חוות הדעת המונחות לפניו. הדבר מבטיח כי התובע לא יופתע על ידי טענות מומחיות חדשות, וכי עדיין תהיה משקל משמעותי לחוות הדעת המדעיות. * **הבחנה בין סוגי עדויות:** ההחלטה ממחישה את ההבחנה החשובה בין עד שהוא בעל דין (הרופא המנתח עצמו) לבין עד שאינו בעל דין (רופא אחר בבית החולים), כאשר מדובר בהצגת ענייני מומחיות. במקרה הראשון, גמישות רבה יותר ניתנת להצגת ההסברים, בעוד שבמקרה השני, הדרישות מחמירות יותר. * **הכרחיות להסברת שיקול דעת:** ההחלטה מחזקת את העיקרון כי בהליכים של רשלנות רפואית, הסבר מפורט של שיקול הדעת הרפואי של הצוות המטפל הוא קריטי להגנתו. הדבר נועד לאפשר לבית המשפט להבין את ההחלטות שהתקבלו בזמן אמת, ולא רק לבחון אותן בדיעבד. בסופו של דבר, ההחלטה מאזנת בין הצורך לאפשר לרופא הנתבע להציג את הגנתו באופן מקיף, לבין הצורך להבטיח הליך הוגן ומאוזן לתובע, תוך הדגשת הראיות המקצועיות המהותיות – חוות הדעת המומחיות.