בע"מ 4187/22

תקציר

המקרה עוסק בזוג גרוש החולק על הגירת בתם הקטינה לנורווגיה עם אמה ועל זכויות טיפוליות הקשורות לטיפול הרגשי שלה. האב, שהתנגד להגירה וביקש גישה לרשומות הטיפול של הבת, ערער לבית המשפט העליון לאחר שגם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית המשפט המחוזי פסקו נגדו. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את הערעור, תוך הדגשת ייחודיות נסיבות המקרה. השופטת הסכימה עם החלטות הערכאות הנמוכות יותר בעניין המשמורת והחיסיון הטיפולי, והדגישה את חשיבותה של האחרונה לטובתה של הקטינה ואת העובדה שבקשות האב סותרות את רצונה של הבת ועלולות לשבש את הטיפול בה. פסק הדין התייחס בקצרה גם להיבטים המשפטיים של זכויות טיפוליות, וציין כי הן שייכות למטופל וניתן לוותר עליהן רק על ידו, ובמקרה זה החלטת בית המשפט לענייני משפחה לכבד את החיסיון הייתה כדין. זאת ועוד, השופטת ציינה כי במצבים כאלה, סמכות ההורים לוותר על סודיות מוגבלת בשל ניגודי עניינים פוטנציאליים, ומורה לבתי המשפט לשים את טובת הקטין בראש סדר העדיפויות ולבחון היטב את הצורך בגילוי. ככלל, פסק הדין מחזק את עקרון החיסיון הטיפולי, במיוחד לגבי קטינים, ומדגיש את שיקול הדעת השיפוטי באיזון היתרונות שבשמירה לעומת חשיפת מידע סודי.