ת"א 1178/95

תקציר

התובעת, נ.ס.נ.ר, הייתה בעלת מפעל חיתולים שנגרם לו נזקי שריפה משמעותיים. נ.ש.נ.ר תבעה את הנתבעת, מנורה ביטוח, להשבת עלות הנזק על פי פוליסת הביטוח. מנורה סירבה לשלם, בטענה כי השריפה פרצה במכוון על ידי נ.ס.נ.ר או מי מטעמה, דבר הפוטר אותם מאחריות לפי סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי השריפה נגרמה ככל הנראה מהצתה, וכי לנ.ס.נ.ר ולבעליה, סאלח נחלה, היה המניע וההזדמנות לבצע אותה. עם חוב של 10 מיליון שקל, מצבה הכלכלי של נ.ס.נ.ר היה קשה, והשריפה סיפקה מוצא באמצעות קבלת פיצויי ביטוח. בית המשפט ציין גם את התנהגותן החשודה של נ.ס.נ.ר ונחלה במהלך החקירה, לרבות סירוב לשתף פעולה, דבר שהצביע על חוסר תום לב. מאחר שהתובעים לא הצליחו להוכיח כי השריפה לא פרצה בכוונה, פסק בית המשפט לטובתה של מנורה וקבע כי הם אינם חייבים לשלם לנ.ס.נ.ר בגין נזקי השריפה. בנוסף, חויבו נ.ש.נ.ר ונחלה לשלם למנורה הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך מיליון שקל בתוספת מע"מ. כמו כן נדרשה מנורה לשלם לפארק התעשייה תפן ולאברי ורדי הוצאות בסך 200 אלף שקל ו-75 אלף שקל בתוספת מע"מ, בהתאמה.