עת"מ 57144-11-14

תקציר

חברת בנייה יזמית הגישה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה ("הוועדה המקומית") בקשה לבניית תוספות בנייה לבניין במסגרת תמ"א 38, שמטרתה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. הוועדה המקומית אישרה את הבקשה בשינויים, והחברה ערערה עליה. ועדת הערר המחוזית ("ועדת הערר") קיבלה חלקית את הערר והתירה הוספת קומה אחת או קומה אחת עם עליית גג. החברה לא מרוצה מכך שהגישה עתירה נגד החלטת ועדת הערר בטענה כי היא פוגעת באינטרס הציבורי בחיזוק מבנים וכי ועדת הערר שגתה בכך שקיבלה התנגדויות בנוגע לנוף חסום ולהעדפת אינטרסים פרטיים. העתירה נגעה גם לעץ אורן על המדרכה, שוועדת הערר קבעה כי יש לשמרו. החברה טענה כי שימור העץ הופך את הפרויקט ללא כלכלי. העררים והוועדות המקומיות ביקשו לדחות את העתירה, תוך נימוק החלטותיהן והדגשת הפעלת שיקול דעתן התכנוני. גם המשיבים 6-3, בעלי דירות בחלקות סמוכות, התנגדו לעתירה. בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי החלטות הוועדות היו סבירות והתבססו על שיקולים תכנוניים ראויים. נמצא כי תמ"א 38 אינה מסירה את שיקול הדעת התכנוני שהוקנה לוועדה המקומית, ואיזון האינטרסים שביצעו שתי הוועדות היה ראוי. עוד קבע בית המשפט כי אין לו סמכות להתערב בהחלטה בעניין עץ האורן, שכן היא לא התקבלה על ידי רשות מנהלית רלוונטית. זאת ועוד, טענת העותרת בדבר חוסר כדאיות כלכלית לא נתמכת. לפיכך נדחתה העתירה, והחברה חויבה לשלם 10,000 שקל שכר טרחה לכל אחת משתי הוועדות.