ע"ב 2977/04

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה שהגיש מר לוי נגד מעסיקתו לשעבר, התעשייה האווירית, בנוגע לתנאי פרישתו. התעשייה האווירית הגישה בקשה לדחיית התביעה בעילה של התיישנות ושיהוי. בית הדין לעבודה הסכים עם טענות התעשייה האווירית ודחה את תביעתו של מר לוי במלואה. בית המשפט מצא כי עילת התביעה קמה ביום מתן פסק הבורר, וקבע את תנאי הפרישה של מר לוי. על פי הראיות שהוצגו, נמסר למר לוי על החלטת הבורר ביום 27.7.97, ומשכך החלה תקופת ההתיישנות באותו יום. בית הדין דחה את טענתו של מר לוי כי עילת התביעה קמה במועד סיום העסקתו בפועל, שהוא 1.8.97. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי מר לוי זנח את זכותו לתבוע ולא סיפק הצדקה סבירה לשיהוי בהגשת תביעתו. נסיבותיו האישיות של מר לוי, כפי שתוארו בתצהירו, לא הוכחו ולכן לא ניתן היה להתחשב בהן. עוד קבע בית המשפט כי מצבה של התעשייה האווירית החמיר בשל השיהוי, שכן היא שילמה למר לוי פיצוי חד פעמי זמן קצר לפני פרישתו, ומר לוי נהנה מההטבות ללא התנגדות. בנוסף, קבע בית המשפט כי גם התביעה לפדיון חופשה שנתית התיישנה, שכן היא הוגשה למעלה משלוש שנים לאחר שקמה עילת התביעה. בית המשפט ציין כי מר לוי היה מודע לניכוי שעות החופשה השנתית באפריל 1996, אך לא נקט כל פעולה עד יולי 2004. לסיכום, בית המשפט פסק לטובת התעשייה האווירית, קיבל את בקשתה ודחה את תביעתו של מר לוי במלואה מחמת התיישנות ושיהוי. מר לוי חויב לשלם לתעשייה האווירית 1,000 ₪ בתוספת מע"מ שכר טרחת עורך דין.