ב"ל 8474-10-20

תקציר

המסגרת המשפטית למקרה זה מבוססת על סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי, המאפשר לבית המשפט לדון רק בשאלות משפטיות בערעורים על החלטות של ועדות ערר. תפקידו של בית המשפט לבחון האם הוועדה הרפואית לעררים טעתה בדין, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים לא ענייניים, התעלמה מהוראות מחייבות או חרגה מנורמות משפטיות. כמו כן, קביעת אחוזי הנכות היא החלטה רפואית בלבד, המצויה בגדר סמכותה של הוועדה, ובית המשפט אינו יכול להתערב בהחלטות אלה. בתחום האורתופדי, החלטת הוועדה לאמץ את חוות דעתו של היועץ האורתופדי נתמכת בראיות מספיקות ואין בה פגמים משפטיים. עם זאת, הוועדה לא התייחסה לתלונתו של המערער בעניין CTS, וחייבה התייעצות עם אורתופד כדי לתקן מחדל זה. בתחום הנוירולוגיה, החלטת הוועדה בדבר היעדר ליקויים נוירולוגיים ונכויות הקשורות לשורשי צוואר הרחם וכאבי ראש היא מוצדקת. אבל, יש צורך להבהיר את סיכום הנכות לגבי תביעת כאב הראש ושיעור הנכות הכולל. כמו כן, על הוועדה להתייחס במפורש לתלונתו של המערער בדבר סחרחורת ולקבוע מסקנה ברורה בעניין זה. באשר לרפואה פנימית, החלטות הוועדה בנושא בעיות לב וליקויים ראומטולוגיים נתמכות בראיות רפואיות וחפות מטעויות משפטיות. עם זאת, יש להחזיר את התיק ליועץ להמשך בירור והערכה של טענות המערערת בדבר פגיעה בבלוטת התריס ואופי הטיפול בסוכרת. התיק מוחזר לוועדה גם לצורך התייחסות לשתי סוגיות מנהליות: עדכון סיכום הנכויות ובקשת המערערת להחליף את הרכב. על הוועדה לקיים שימוע, שיאפשר למערערת להציג את טענותיה ומסמכים רלוונטיים בנושאים שצוינו. למערערת נפסק מהמשיב הוצאות בסך 1,500 ₪, שכן הערעור התקבל בחלקו. על פסק הדין ניתן לערער באמצעות בקשת רשות ערעור בבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום קבלתו.