ת"א 14586-12-22

תקציר

התובע, תאגיד לניהול זכויות יוצרים המורשה לאכוף זכויות יוצרים מוזיקליות בישראל, תבע את הנתבעים בגין הפרת זכויות יוצרים. הנתבעים הפעילו מאפייה ובית קפה, שם ביצעו בפומבי מוזיקה מוקלטת ללא קבלת רשות מהתובע או מבעלי זכויות היוצרים. התובע הביא ראיות לכך שהנתבעים הפרו זכויות יוצרים בחמש יצירות מוזיקליות בכך שניגנו אותן בחנותם. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי מעשי הנתבעים פגעו בזכויותיהם הבלעדיות של בעלי זכויות היוצרים. השופט קבע כי טענת הנתבעים לאי ידיעת דיני זכויות יוצרים אינה תקפה, שכן היה עליהם לדעת על זכויות היוצרים ביצירות המוסיקליות המפורסמות שהושמעו בהקמתם. בנוסף, בית המשפט קבע כי בעל העסק אחראי לכך שהעלים עין מההפרה ואי היענות לבקשות חוזרות ונשנות של התובע לתשלום אגרות רישוי. השופט פסק לתובע פיצויים בסך 12,500 שקל, לצד הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 שקל. בית המשפט אף הוציא צו מניעה קבוע, האוסר על הנתבעים להשמיע בפומבי מוזיקה מוקלטת ללא רישיון כדין. הסכומים היו אמורים להיות משולמים בחמישה תשלומים שווים, עם השלכות על אי תשלום. פסק דין זה הדגיש את חשיבות כיבוד זכויות הקניין הרוחני והרתעה מפני הפרת זכויות יוצרים.