ב"ל 13855-05-21

תקציר

התובע, מדריך אומנויות לחימה, הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בבקשה להכיר בפגיעת הגב שלו כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה. על פי תיאוריה זו, אינספור נזקים זעירים ובלתי ניתנים לגילוי מתרחשים במהלך העבודה עד שהם מצטברים ופוגעים ביכולתו של העובד לעבוד. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, חלק על התביעה. בית המשפט בחן את הטיעונים והראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים. נמצא כי עבודתה של התובעת כללה תרגילים מגוונים שהשפיעו על חלקים שונים בגוף, אך לא כללו תנועות חוזרות ונשנות הפועלות על הגב או תנועות דומות שניתן להגדירן כמיקרוטראומה. התובע הדגיש בעדותו, פגיעות בירך ובברך, בהן הודה הנתבע. עם זאת, בית המשפט ציין כי פעולות אלה אינן כרוכות בהכרח בתנועות חוזרות או סיבוביות של הגב. התובע ניסה לקשור בין פציעת הגב שלו לזעזועים שנגרמו כתוצאה מנפילות במהלך אימונים, אך בית המשפט הבחין זאת ממצב של נהגים מקצועיים החווים רעידות מתמשכות. עדותו של עד התובע לא תמכה בטענה כי היו תנועות חוזרות ונשנות לאורך זמן. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שעבודתו כללה תנועות חוזרות ונשנות דומות במהותן המשפיעות על גבו. לפיכך, התביעה נדחתה. למרות הדחייה, בית המשפט לא פסק הוצאות, כמקובל בהליכים סוציאליים. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה.