ת"א 51835-04-15

תקציר

עיקר המחלוקת בין התובע לנתבעים נסובה סביב עסקת מקרקעין, ובפרט סביב היקף אחריותו של התובע לשפות את הנתבעים במקרה שהשוכר לא ישלם דמי שכירות. שאלת המפתח היא האם הושגה הסכמה מחייבת בין הצדדים בעניין זה. התובעת טענה כי שיחת טלפון בין בא כוחה, מר פקטר, לבין בא כוח הנתבעים, מר כחלון, הביאה להסכמה להגבלת אחריות התובעת, דבר שבא לידי ביטוי במסמך ששלח בא כוח הנתבעים, עו"ד גבר, ביום 1.4.2015 בשעה 12:15. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי מסמך זה נשלח בטעות ואינו מייצג את עמדתם. לטענתם, הצדדים התכוונו לכרות הסכם כתוב וחתום, ולכן המשא ומתן בעל פה לא הניב חוזה מחייב. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי המסמך המשקף את האחריות המוגבלת אכן נשלח לאחר שיחת טלפון בין מר פקטר למר כחלון, בה הגיעו הצדדים להסכמה. הנאשמים לא הציגו ראיות ישירות לסתור זאת, ובית המשפט הסיק מסקנה שלילית מכך שלא זימנו להעיד עדי מפתח, מר כחלון ומר פיינשטיין. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים כי מאחר שהצדדים התכוונו לכרות הסכם בכתב, זכותם של הנתבעים לשנות את עמדתם ולחזור לדרישתם הראשונית להארכת אחריות, כל עוד ההסכם לא נחתם. יתר על כן, בית המשפט קבע כי התנהלות הנתבעים, אף שהיא קשה להבנה, אינה עולה כדי חוסר תום לב. משמעות הנושא והתנהלות הצדדים במהלך המו"מ הצביעו על נוקשותם והפכפכותם, אשר לבדה אינה מהווה חוסר תום לב. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת התובע כנגד כל הנתבעים. בעוד שהתובעת לא חויבה בהוצאות הנתבעים, היא נדרשה לשלם את הוצאות הנתבעים 3 ו-4, בסך כולל של 35,000 ₪, בשל קשיים מסוימים שנמצאו בהתנהלותה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 21.10.2021.