ער"א 408/21

תקציר

פסק הדין הנדון עניינו בערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לדחות בקשה לפטור מתשלום אגרות והפקדת בטוחה ביחס לסכסוך ארוך שנים בין המערערת לבין המשיבים. המערערת הייתה מעורבת בעבר בפסקי בוררות ובהליכים מאוחרים יותר הנוגעים לשכר טרחה שהיה חייב בה לפני שני עשורים. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה את תביעת המערערת לבטל את פסק הדין שאישר את פסקי הבוררות, וקבע כי מדובר בניצול לרעה של ההליך המשפטי. על פסק הדין הוגש ערעור, כאשר המערערת ביקשה פטור מחובות כספיים, בנימוק של מצב כלכלי קשה והסדר במסגרת הליכי פשיטת רגל. עם זאת, רשם בית הדין לא מצא טעם בבקשה, תוך שהוא מדגיש את היעדר הראיות העובדתיות התומכות בטענות המערער ואת חוסר היכולת להציג טענות חדשות שלא הועלו בפני הערכאה הנמוכה יותר. עוד קבע הרשם את גובה הפיקדון על 35 אלף שקל. לאחר מכן ערער המערער לערכאה גבוהה יותר, בטענה לבריאות לקויה וסיכויי הצלחה גבוהים בערעור. לחילופין, ביקשה המערערת הפחתה בסכום הביטחון או הארכת המועד האחרון לתשלום. בית המשפט העליון אישר את החלטת הרשם, תוך הדגשת שיקול הדעת הרחב הנתון לרשם בעניינים אלה והיעדר נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. בית המשפט ציין את היעדרם של נימוקים משכנעים או ראיות עובדתיות שהציג המערער. בנוסף, מצא בית המשפט כי סיכויי ההצלחה בערעור אינם גבוהים, במיוחד בהתחשב בזמן הרב שחלף מאז פסק הדין הראשון. הערעור נדחה, והמערערת לא הייתה פטורה מההתחייבויות הכספיות.