תמ"ש 7910/05

תקציר

הסכסוך בין הוריה הפרודים של קטינה נסב סביב זכויות הראייה בעקבות המעבר המתוכנן של האם מהצפון למרכז הארץ. האב תבע משמורת וביקש צו מניעה שימנע את המעבר, אך בהמשך משך את בקשתו לצו מניעה והאם המשיכה בתוכניותיה. הסוגיות המרכזיות היו: מי צריך לשאת באחריות לשמירה על זכויות הביקור, בעקבות המעבר הגיאוגרפי שיזמה האם; האם האב יכול להאציל את האחריות להסעת בתו לבני משפחה; והאם יש לבטל את ביקורי הבת אצל אביה אם לא החזיר אותה במועד. בית המשפט קבע כי שני ההורים חולקים את האחריות לזכויות הביקור, וכי האב יכול להאציל את הסעת בתו לאשתו או אחותו, ובכך לקדם את קשריה של הילדה עם משפחתו המורחבת של אביה. עוד קבע בית המשפט כי אין להתנות את זכותה של הבת לקשר יציב עם אביה במעשיו; לכן, ביקורים אצל אביה לא יבוטלו בגלל טעויותיו. לבסוף, החליט בית המשפט שלא לחייב את מי מההורים בהוצאות משפט, בהתחשב בהתנהלות לקויה של שני הצדדים במובנים מסוימים. פסק הדין הדגיש את טובת הילד, איזון בין צרכיו לבין זכויות הוריות של שני הוריו, ואפשר לעובדת הסוציאלית המנהלת את התיק לשנות במידת הצורך את הסדרי הראייה.