בש"פ 4262/98

תקציר

ההחלטה נשוא הערעור נוגעת להארכת מעצרו של אדם המואשם בסחר בסמים ובקשירת קשר לביצוע פשע. בא כוח המערער טען, כי שגה בית משפט קמא בביסוס קיומן של ראיות לכאורה, וכי לא היה זיהוי נאות של המערער או עסקת סמים. עם זאת, השופט ג'ובראן מצא כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה, לרבות זיהוי נאות של המערער על ידי שוטר המתחזה לסוכן מוסווה. השופט הסכים עם הודאת בא כוח המשיב כי קיימת עמימות באשר לטיבה המדויק של העבירה, אך די בה כדי לבסס סכנה לציבור. עם זאת, ג'ובראן החליט כי ניתן לטפל בסכנה זו באמצעות חלופת מעצר. בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה – לרבות היעדר עבר פלילי הקשור לסמים של העותר, חייו האישיים והעובדה שהסתובב חופשי במשך שלושה חודשים מבלי להסתבך עוד – קבע ג'ובראן כי יש לשלוח את המערער למעצר בית מלא בכתובת שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. כן נדרשה המערערת לשלם פיקדון במזומן, לחתום על ערבות עצמית ולהמציא שני ערבים שכל אחד מהם יחתום על ערבות. נאסר עליו לצאת מהארץ והערבים התבקשו להבטיח את עמידתו של המערער בתנאים. למשטרה ניתנה הזכות לפקח על קיום תנאים אלה וכל הפרה תביא למעצר מיידי.