רע"א 21853-02-15

תקציר

לבית המשפט שיקול דעת אם לתת רשות ערעור על החלטת ביניים או לדחות את הבירור עד לערעור על פסק הדין. המבקש ביקש להציג ראיות נוספות ולגלות מסמכים ספציפיים, דבר שבית המשפט דחה מאחר והבקשה התבססה על טענות עובדתיות שלא הוכחו. המבקש טען כי אין לבסס את ההחלטה על תקנה 457, שעניינה הכנסת ראיות נוספות בערעור, שכן מדובר בהליך שיפוטי ראשון. עם זאת, בית המשפט קבע כי התקנות חלות, וכי החלטת בית המשפט קמא לדחות את הבקשה הייתה כדין. עוד ביקש המבקש להבחין בין ראיות לצורך קבלת החלטות לבין ראיות לצורך הפעלת שיקול דעת, אשר בית המשפט דחה בציינו כי החוקר ומקבל ההחלטה הם גופים שונים. המבקש טען תחילה רק לטענות משפטיות, ולכן בית המשפט לא ראה סיבה לאפשר ראיות נוספות. לבסוף, קבע בית המשפט כי אין מקום לסטות מהכלל לפיו צדדים אינם יכולים להגיש ראיות חדשות בערעור, ודחה את בקשת רשות הערעור תוך שהוא פוסק למשיב הוצאות משפט.