בש"פ 4671/23

תקציר

העותר הגיש בקשה להזמנת מודיע כעד הגנה, אך בהמשך משך את הבקשה והגיש עתירה לגילוי ראיות בדבר אנושיותו של המודיע. בעתירה נטען כי עדותו של המודיע עשויה להועיל להגנה, שכן היא עשויה להפריך את הודאת השווא של העותר ולהביא ראיות לחפותו. עם זאת, המדינה דחתה את העתירה בטענה כי מדובר בחזרה על עתירה קודמת ובבקשה לעיון חוזר ללא הצדקה. בית המשפט הסכים עם המדינה, ודחה את העתירה בנימוק שמדובר בעתירה חוזרת במהותה, וכי אין הבדל משמעותי בין בקשת זהותו של המודיע לבין בקשת מידע על אנושיותו. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי סיכויי ההצלחה לגופו של עניין קלושים, שכן חשיפת זהות מודיע אינה מוענקת בדרך כלל, והמידע שנמסר אף לא היה קשור באופן ספציפי לעותר. לפיכך, העתירה נדחתה, והדיון שנקבע ל-18 ביולי בוטל.