ע"א 52807-06-17

תקציר

החלטת ערכאת הערעור נוגעת לנכס המושכר על ידי שלושה אנשים בשותפות עסקית. בעלי הדירות, המשיבים בתיק, ביקשו לפנות את השוכרים, המערערים, מהנכס בשל אי תשלום ארנונה הקבועה בהסכם השכירות. השוכרים טענו כי ההוראה בחוזה המאפשרת פינוי בגין אי תשלום היא סעיף גורף, שאינו סביר ולכן אינו תקף. עם זאת, בית המשפט מצא כי אף שמדובר בסעיף גורף, הפסיקה מאפשרת סעיף כזה בהסכמי הדיירות המוגנת ועל כן העניקה למשיבים את הזכות לפנות את המערערים. עם זאת, השופטים הכריעו נגד המשיבים. הם הסכימו עם השוכרים כי אי תשלום המסים הוא בראש ובראשונה עניין שבין השוכרים לרשויות המס וכי מצבם הכלכלי הקשה של השוכרים, שנגרם בין היתר כתוצאה מפיגועי טרור ועבודות תשתית, אינו מצדיק פינוי. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי השוכרים לא ויתרו על זכויותיהם בנכס, למרות טענות המשיבים כי כן. השופטים ביססו את החלטתם על ההיגיון לפיו אדם לא יוותר בקלות על נכסיו, והמשיבים לא סיפקו סיבה משכנעת לכך. לפיכך התקבל הערעור, פסק דינו של בית משפט השלום בוטל ותביעת הפינוי של המשיבים נדחתה. המשיבים חויבו לשלם את הוצאות המערערים בשתי הערכאות, בסך 35,000 ₪, והפיקדון הוחזר למערערים.