ע"א 2830/23

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט האם עומדת למערערים, שלא היו צדדים פורמליים להליך קודם, זכות ערעור. על פי תקנה 147(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי והפסיקה שנקבעה, בדרך כלל רק מי שהיו צדדים להליך המקורי יכולים לערער. עם זאת, קיימים חריגים אם ההליך השפיע על הזכויות ה"הופלדיאניות" של מי שאינו צד (זכויות, חירויות, סמכויות וחסינויות). במקרה דנן, היקף ההתדיינות כלל את הצורך לערב את כל בעלי העניין הפוטנציאליים, שהודגש בפסקי דין שונים של בית משפט קמא, אשר חייבו לתקן את התביעה כך שתכלול צדדים אלה. למרות התנגדותו של בא כוח המערער, עו"ד כמאל, הסתיים המשפט בטרם הושלמה הכללה זו. בהתחשב בכך שהמשפט השפיע על זכויות המערערים והם נטלו חלק בטיעונים קשורים, מצא בית המשפט עילה מספקת להעניק את זכות הערעור, גם ללא מעמדם הפורמלי כצד בהליך המקורי. בנוסף, בחן בית המשפט האם המערערים "ישבו על הגדר" ועיכבו את מעורבותם עד לאחר פסקי דין בלתי רצויים; עם זאת, בשל החלטות פרוצדורליות שדחפו להכללתם, נשמרה זכותם של המערערים לערער. משכך, נדחתה בקשתם לדחות את ערעורם. בית המשפט הורה למערערים לתקן את כתב הערעור שלהם, למעט ראיות שלא הוגשו מהמשפט המקורי, אך הבהיר כי ראיות חדשות עשויות להיות קבילות על פי בקשה משפטית. למערערים נקבעו מועדים להגשה מחדש, ולא נפסקו הוצאות לרשות מקרקעי ישראל בשל קבלה חלקית של בקשותיהם.