בש"פ 6856/16

תקציר

בית המשפט בחן את הערעור בעניין סיווגם של חומרים מסוימים כ"חומר חקירה", המקנה זכות עיון בהם. הערעור נדחה ברובו, למעט הבקשה הנוגעת לרישום ביומן המבצעים. בית המשפט הבהיר כי "חומר חקירה" מקיף כל ראיה הקשורה במישרין או בעקיפין לאישום נגד הנאשם, ודורש רלוונטיות מהותית ובסיס ריאלי להשפעה אפשרית על החקירה. נבדקו התחקיר הפנימי בלהב 433, חומרים על ביטול "פריצה", ממצאי החקירה המשמעתית הנוגעים לרב פקד בארי ומסמכים הנוגעים לעו"ד ניסים מרום. בית המשפט הגיע למסקנה כי החקירה הפנימית לא הניבה חומר חקירה רלוונטי הקשור למערער, שכן היא לא הניבה ממצאים שלא עמדו לרשות ההגנה. באשר לביטול ה"פריצה", זיהה בית המשפט דו"ח הקשור ישירות לטענת המערער ולהגנתו, והפריך את הטענה כי רק פעולות שבוצעו מהוות חומר חקירה. באשר לבירור המשמעתי בעניין בארי, נקבע כי לא מדובר בחומר חקירה שכן הוא לא עירב את המערער ישירות. חומרים הנוגעים למרום נדחו אף הם מחוסר רלוונטיות ישירה להאשמותיו של המערער, תוך הדגשה כי ספקולציות המערער אינן מהוות עילה מספקת לסווגם כחומר חקירה. בית המשפט התייחס גם לתיעוד הנוגע לעד המדינה, וציין כי בעוד שניתן היה להצדיק תיעוד טוב יותר, הרישומים הקיימים אינם כה לקויים עד כדי כך שמחייבים תיעוד בדיעבד. לבסוף, בית המשפט הכיר בנספח ב' של המשיב כחומר חקירה, והתיר להגנה לעיין בו, תוך שהוא דוחה את יתר טענות המערער. ההחלטה נמסרה באופן סמלי ב-15 בנובמבר 2016.