ע"ע 24287-01-18

תקציר

עובדת ניקיון, אזרחית אריתריאה, תבעה את מעסיקה בגין זכויות כספיות שונות הנובעות מהעסקתה וסיום העסקתה. בית הדין האזורי בתל אביב פסק לטובתה והורה למעסיק לשלם לה פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצויים בגין אי מתן זכות שימוע וקצבאות נוספות, וכן הוצאות משפט בסך 6,000 שקל. המעסיק ערער על פסק הדין וביקש עיכוב ביצוע, שניתן באופן זמני. השופט קבע כי המעסיק לא סיפק הצדקה מספקת לעיכוב ביצוע פסק הדין. פסק דינו של בית הדין האזורי, שקבע כי העובד פוטר ולא התפטר, התבסס על קביעות עובדתיות והערכות מהימנות לטובת גרסת העובד לאירועים. משכך, סיכויי הערעור של המעסיק להצליח לא היו גבוהים דיים כדי להצדיק עיכוב ביצוע. למרות שהמעסיק נתקל בקשיים פוטנציאליים בהשבת הכספים אם ערעורו יתקבל, נוכח מעמדו של העובד כמבקש מקלט, הדגישה השופטת את החשיבות של מימוש היתרונות של ניצחון בבית המשפט באופן מיידי, במיוחד בכל הנוגע לזכויות סוציאליות וזכויות עובדים. לפיכך, חויב המעביד לבצע את התשלומים כפי שנקבע במקור, ובקשתו לעיכוב ביצוע נדחתה.