תפ"ח 1035/08

תקציר

הנאשם היה מעורב בסכסוך בנוגע למקום חניה סמוך לביתו עם המנוח, יוסף בבלי. הוויכוח הסלים לאחר שהנאשם ניקב את צמיגי רכבו של בבלי. בבלי, יחד עם חברו שחר דורון, ניסו להתעמת עם הנאשם בביתו. הנאשם בתגובה דקר את בבלי בליבו בסכין, הרג אותו במקום, וכן פצע את דורון. בעקבות זאת הואשם הנאשם ברצח בכוונה תחילה, אך בסופו של דבר הורשע בהריגה וחבלה בנסיבות מחמירות. השופטים קבעו כי נסיבות האירוע, לרבות העובדה שבבלי נכנס לרכושו של הנאשם והימצאותו של פצע דקירה בודד, יחד עם מחלת נפשו של הנאשם, הביאו לכך שלא הוכחה כוונת הרצח הנדרשת. התביעה טענה לעונש המקסימלי המותר בחוק, בעוד ההגנה התמקדה במצבו הנפשי של הנאשם. למרות שבית המשפט הכיר בסכיזופרניה ובאשפוזים של הנאשם, נקבע כי נסיבות אלה כבר נלקחו בחשבון בגזר הדין, וכי יש להטיל את העונש המרבי של 20 שנות מאסר בגין האישום בהריגה, בנוסף לתקופה מקבילה של 18 חודשים בגין האישום בפציעה. גזר דין זה הושפע גם מחומרת העבירה, היעדר התגרות והרשעותיו הקודמות של הנאשם. בית המשפט גם הורה לנתבעת לשלם פיצויים בסך 150,000 ₪ לאלמנתו של בבלי.