ע"א 2147/09

תקציר

התיק סובב סביב חשבוניות מס וחשבוניות זיכוי שהונפקו בתוך קבוצת חברות וניכויי המס הבאים שנתבעו על ידי חברי הקבוצה. המערערות, שהן חברות המספקות ומקבלות שירותים במסגרת הקבוצה, ערערו על החלטת המשיבה להוסיף את שווי עסקאותיהן עם חברה אחרת בקבוצה, להב ג'נרל, לסך עסקאותיהן. המערערים טענו כי מדובר בכפל מס, שכן העסקאות עם להב כללי לא הוצאו חשבוניות כראוי והמס לא שולם, אך המשיב הוסיף את הסכום לסך עסקאותיהם תוך שהוא מונע מהם ניכוי מס תשומות. בנוסף, השתמשו המערערים בחשבוניות זיכוי לצורך תשלום להב-ג'נרל, אשר המשיבה ראתה בה שיטה בלתי חוקית לצמצום עסקאותיהם החייבות במס. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, והוביל את המערערים להביא את התיק לבית המשפט העליון. שופט בית המשפט העליון, לאחר ששקל את שני ממדיו של המקרה – זכויות הפרט של החברות והמסגרת העסקית המיוחדת בה הן פועלות – הסכים עם עמדת המשיב. נפסק כי פרשנותם של המערערים לפסק הדין אינה סבירה, והחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הערעור עומדת בעינה. מאחר שהמערערים יזמו את הערעור לבית המשפט המחוזי, לא יכלו עתה לטעון לחוסר סמכות. זאת ועוד, השימוש בחשבוניות זיכוי נמצא כניסיון לעקוף את חובות המס, ומשכך, החלטת המשיב להוסיף את סכום החשבוניות הללו לסך העסקאות של המערערים הייתה מוצדקת. השופט הגיע למסקנה כי אין כפל מס, וחבות המס המקורית של המערערים עומדת בעינה. בהתחשב בשיקולים אלה, דחה שופט בית המשפט העליון את הערעור והורה למערערים לשלם את הוצאות המשיב.