ערר 85177/14

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק במחלוקת על היטל השבחה שהוטל על המערערים, רוני זילברמן ועזרא זילברמן, בעקבות תיקונים בתכנית מתאר חולון שאפשרו בנייה על הגג. המערערים טענו כי ההיטל אינו מוצדק, בהתבסס על החלטה קודמת של ועדת הערר במקרה דומה (ברגר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון). עם זאת, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חולון סברה כי יש לשלם את ההיטל במלואו. במקום להתדיין, הגיעו הצדדים להסכם פשרה להפחתת ההיטל ב-30%. הם פנו לוועדת הערר כדי לאשר את ההסכם, אך הוועדה סירבה. ועדת הערר נימקה את החלטתה בהפניה לתיקוני חקיקה שנעשו לאחרונה במטרה למנוע הסכמות בנושא היטלי השבחה. על פי תיקונים אלה, היטל ההשבחה צריך להתבסס על הוראות חוק מחמירות, ולא על הסכמים בין הרשות המקומית לנישומים. הוועדה פירשה תיקונים אלה כאינדיקציה ברורה לכך שפשרות כאלה אינן חוקיות ואין לאשרן. זאת ועוד, הוועדה ציינה כי החלטתה הקודמת בעניין ברגר, עליה ציינו המערערים כתקדים, דווקא תמכה בעמדתם כי ההיטל אינו חל במקרה זה. לפיכך, אישור הפשרה היה סותר את עצם ההחלטה עליה הסתמכו המערערים. בסופו של דבר הגיעה ועדת הערר למסקנה כי אין ביכולתה לאשר משפטית את הסכם הפשרה, ובמקום זאת ייקבע התיק לדיון. ההחלטה הייתה סופית, והוועדה עודדה את הצדדים לראות בכך התחלה חדשה ולהציג את טיעוניהם בהתאם.